"הנקה חיצונית": עיסוי פגים ותינוקות – המקבילה החיצונית להנקה

עיסוי פגים ותינוקות

מרגע לידתנו, מגע בצורותיו השונות הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. המגע תורם להתפתחות פיזית ומנטלית החל מהלידה, תורם לשמירה על הבריאות ומפחית סיכון לחוליים שונים.
בתרבויות מסורתיות שונות מקובל להעניק עיסוי לתינוקות החל מהלידה, כחלק משגרת הטיפול בהם. המחקר המדעי המודרני מספק ראיות להשפעות המיטיבות של העיסוי.

מאמר זה יסקור את העיסוי וחשיבותו לשמירה על הבריאות, יציג מסורות של עיסוי בתינוקות בתרבויות שונות, ויביא ראיות מחקריות להשפעות הבריאותיות של עיסוי, החל בלידה.
עיסוי התינוק חשוב הן כאינטראקציה טבעית והן כהתערבות טיפולית.

במאמר זה מוצג לראשונה המושג "הנקה חיצונית" – מושג המדגיש את החשיבות של מגע בתינוקות, החל מהלידה. עיסוי תינוקות יכול להיחשב כ"הנקה חיצונית" או כ"הזנה חיצונית", כלומר הוא חיוני ממש כמו הנקה בלעדית ורצוי להעניקו לתינוק גם מספר פעמים ביום.

הנקה חיצונית

בחרתי בנושא זה ובשם זה למאמר, וטבעתי את המונח 'הנקה חיצונית', בעקבות ראיונות שערכתי עם זקנות העדה התימנית ולאור המסר הברור וההחלטי שקיבלתי מהן בנוגע לעיסוי תינוקות: העיסוי הכרחי ומהווה חלק אינטגרלי משגרת יומו של התינוק, בדומה להנקה ובחשיבות שאינה פחותה ממנה. כפי שדאגו למינקת במקרים שבהם האם הייתה מנועה מלהיניק, כך גם תמיד נמצא מי שיעסה את התינוק. בעיניי, שני סוגי ההזנה לתינוק: הזנה פנימית ו"הזנה חיצונית" – משלימים אחד את השני. כלומר עיסוי תינוקות חשוב עד כדי כך, שהוא למעשה המקבילה החיצונית להנקה.

עיסוי תינוקות מסורתי בתרבויות שונות

עיסוי תינוקות עובר כמסורת מדור לדור בתרבויות עתיקות. בדרך כלל נוהגים למרוח את התינוק בשמן או בשומן, לעתים בתוספת תמציות צמחיות, מספר פעמים ביום.
בתימן נהוג לעסות תינוקות בחמאה מזוקקת (סמנה), בנפאל – בשמן חרדל, בהודו – בשמן שומשום, באגן הים התיכון – בשמן זית.

עיסוי תינוקות בתימן

(מקור המידע בראיונות ובחקירה אישית.)

במסורת יהודי תימן, מעסים את התינוק בחמאה מזוקקת 3-1 פעמים ביום, עד גיל שנתיים-שלוש, במטרה לשמור על חוסנו ועל יופיו. התינוק מקבל עיסוי גוף מלא, בעוצמה מתונה, ותנועות העיסוי נעשות לכיוון הלב. לפני העיסוי רוחצים את התינוק ולאחר מכן מעסים אותו החל ברגליים, עבור דרך הידיים ושאר חלקי הגוף, כולל הפנים והקרקפת. נהגו לבצע את העיסוי החשוב והעיקרי בשעה 10:00 בכל בוקר, אחריו כרכו את התינוק בבד ורק את ראשו השאירו גלוי. כריכת התינוק מנעה תנועות גפיים שלו ונועדה גם ליישור הגפיים. לאחר כריכתו הונח התינוק וישן עד שעות הצהריים, ואימו הייתה פנויה לבצע את מטלות הבית ללא הפרעה.

עיסוי תינוקות בנפאל

(Mullany et al, 2005)
כ-90% מהלידות בנפאל הן לידות בית, ותינוקות שזה עתה נולדו מקבלים עיסוי בשמן חרדל. נוהג זה מקובל ושכיח בכל השכבות הסוציואקונומיות, בכל התרבויות ובבני כל הדתות. עפ"י דיווחים של אימהות נפאליות, הסיבות השכיחות למריחת תינוקות בשמן חרדל הן: חיזוק התינוק, שמירה על בריאותו ועל חום גופו והקניית מראה טוב לעורו. במרבית המקרים האם מעסה את התינוק, ולעתים קרובות נוטלות בכך חלק גם הסבתות. מרבית היולדות מעסות את תינוקותיהן בשמן חרדל כבר במהלך 12-6 השעות הראשונות שלאחר הלידה, 3-1 פעמים ביום.

"מתכון" העיסוי בקרב קבוצות מיקוד בנפאל:
* חימום כ–15–30 מ"ל (1–2 כפות) שמן וערבובו בצלוחית עם תבלינים כגון חילבה, אגוז מוסקט, ציפורן וקימל.
* עיסוי כל הגוף בשמן מחומם, לרוב בעוצמת לחץ ניכרת, עד כדי בכי של התינוק במקרים רבים.
* בסיום העיסוי – עטיפת התינוק באריג והנחתו לזמן קצר תחת שמש הבוקר, או בסמוך לאש המחממת בתוך הבית (בעונה הקרה).
* העיסוי ניתן בתדירות של פעמיים ביום, ובעונה הקרה אף יותר.
* איכות שמן החרדל חשובה ביותר; ההעדפה היא להשתמש בשמן חרדל טהור שאינו מעורב בשמנים זולים יותר ואינו מכיל כימיקלים.

עיסוי תינוקות בטאיוואן

(Chen et al, 2008)
מכלל התינוקות הנולדים בשנה בטאיוואן, 8%–9% הם פגים. התפתחותם הפיזית של פגים יכולה להיות מושפעת מתפקוד חלש של איברים, בפרט של מערכת העיכול. מסיבה זו מערכת העיכול בפגים היא מטרה טיפולית, ומנסים לשפר את תפקודה באמצעות עיסוי מרידיאנים ואקופונקטורה.
אקופרסורה ועיסוי מרידיאנים שכיחים מאוד בחברה הסינית, כחלק משמירה על הבריאות.
על פי תאוריית המרידיאנים, בגוף ישנה מערכת ביו-אנרגטית הזורמת לאורך 12 מרידיאנים (ערוצים) עיקריים בגוף, כאשר כל מרידיאן מקושר לאיבר מסוים. לאורך רשת המרידיאנים מצויות נקודות רבות שניתן להמריצן באמצעות דיקור במחט (אקופונקטורה), באמצעות לחץ (אקופרסורה), או באמצעות עיסוי ידני, וע"י כך לשפר תפקודים לקויים.
בעבר, לעתים רחוקות, נהגו לבצע עיסוי מרידיאנים ואקופרסורה בפגים לצורך העלאת משקל גופם.
אקופרסורה שנעשתה לפגים בנקודות: RN-12, ST-36, KI-1, בתוספת שפשוף הבטן, דחיפת מרידיאני הטחול והקיבה, ולישת נקודות לאורך מרידיאני עמוד השדרה ושלפוחית השתן, השפיעה לטובה בהפרעות כגון תת-תזונה, עלייה חוזרת של חלב (רגורגיטציה) ובחילה.

כיום יש הסתייגות מחלק מהמסורות של עיסוי תינוקות שהודגמו לעיל.
המנהג הנפאלי לעסות תינוקות עיסוי גוף מלא בשמן חרדל עלול במקרים מסוימים לגרום נזק לתינוק (תלוי בסוג השמן ובאופן השימוש בו). דוּווח על אובדן מים בעור כתוצאה משימוש בשמן חרדל, ועל חשיפה של 700,000 תינוקות נפאליים בשנה לסיכון אפשרי מטיפול זה.
(Mullany et al, 2005)

הערה: בין אם גורם הסיכון הוא שמן החרדל או התבלינים המוספים אליו, אינני ממליץ על סוג זה של עיסוי תינוקות. בנוסף, בעיניי, עיסוי עדין עדיף על פני עיסוי הגורם לתינוק לבכות.

סקירת מחקרים ומאמרים על ההשפעות הבריאותיות של עיסוי פגים, תינוקות וילדים

מחקרים מראים כי מגע בצורותיו השונות, החל בלידה, חשוב לשמירה על הבריאות. מגע הכרחי להתפתחות תקינה של התינוק מבחינה פיזית ופסיכולוגית, תורם להפחתת הסיכון לתחלואה במחלות שונות ומסייע במצבי חולי קיימים.

עיסוי פגים מפחית ביטויי דחק

עיסוי ניתן ל-11 פגים (בנים) במצב בריאותי יציב, בגיל הריוני* בין 34-23 שבועות, במשקל לידה בין 2180-630 גרם ובגיל בין 4–132 יום, המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ פגים. בדיקות דם להערכה נלקחו מהם 45 דקות לפני העיסוי ושעה לאחר סיום העיסוי. נמצא כי רמות הקורטיזול בדם ירדו בעקביות לאחר העיסוי. העיסוי ניתן בשמן בוטנים, בגפיים ובגו, בעוצמה עדינה, על ידי אחות יילודים מנוסה, ונמשך כ–20 דקות. (Acolet et al, 1993)
* גיל הריוני מחושב מהזמן שעבר מרגע ההפריה, לעומת גיל כרונולוגי המחושב מרגע הלידה.


16 פגים שקיבלו 15 דקות עיסוי 3 פעמים ביום במשך 5 ימים רצופים, הראו הפחתה בביטויים התנהגותיים של דחק (stress) בהשוואה ל–16 פגים בקבוצת ביקורת. חמשת ימי העיסוי נקבעו על סמך ניסיון מחקרי קודם שהראה כי פרק זמן זה יעיל לשיפור גדילה והתפתחות של פגים. הקריטריונים למחקר היו זהים לאלו של מחקרים דומים קודמים וכללו: גיל הריוני בין 28–32 שבועות; משקל לידה בין 800–1400 גרם; אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ פגים למשך 15–60 יום.
(Hernandez-Reif et al, 2007)

עיסוי פגים מסייע לעלייה במשקל

16 פגים בגיל הריוני ממוצע של 30.1 שבועות ובמשקל לידה ממוצע של 1359 גרם, קיבלו עיסוי במשך 15 דקות, 3 פעמים ביום, במהלך 5 ימים. העיסוי שקיבלו כלל גיפוף גופם או הנעה פאסיבית של הגפיים. 16 פגים בגיל הריוני ממוצע של 30.1 שבועות ובמשקל לידה ממוצע של 1421 גרם לא קיבלו עיסוי ושימשו כקבוצת ביקורת. תוצאות: קבוצת העיסוי עלתה במשקל היומי הממוצע ב-53% יותר מקבוצת הביקורת. (Dieter et al, 2003)

עיסוי פגים מפחית דחק ומסייע לגדילה

מחקרים מראים כי עיסוי פגים שמצבם יציב מסייע לעלייה במשקלם. המנגנון שמסביר השפעה זו מקושר לעלייה בפעילות עצב הוואגוס ולתנועתיות גבוהה יותר של הקיבה, המיוחסת לפעילות מערכת העצבים הפרא-סימפתטית ולהפחתה של תגובת דחק. הפחתת דחק בפגים חשובה מאוד, מאחר שדחק עלול לפגוע בהתפתחות העצבית של הרך הנולד. תגובות דחק נמדדו על פי מדדים שונים כגון בכי, עווית פנים, פיהוק, התעטשות, עווית זרועות, תנועות רגליים ותגובות בהלה.

במחקר על פגים שמצבם הרפואי יציב נמצא כי 15 דקות עיסוי בעוצמת לחץ מתון, 3 פעמים ביום, במשך 5 ימים, יכול לקדם התפתחות התנהגותית. קבוצת המחקר קיבלה עיסוי ממטפל מוסמך על פי הפרוטוקול הבא: תחילה הפג שוכב על בטנו תוך עיסוי בלחץ מתון של הראש, הכתפיים, הגב, הרגליים והזרועות, במשך 5 דקות. בהמשך הפג שוכב על הגב והמטפל מכופף ומיישר את גפיו, במשך 5 דקות. לסיום – חזרה על שלב העיסוי הראשון, כאשר הפג שוכב על בטנו ומקבל עיסוי במשך 5 דקות. קבוצת הביקורת לא קיבלה עיסוי. תוצאות: החל מהיום הראשון לעיסוי ועד האחרון, הפגים בקבוצת העיסוי הראו פחות התנהגויות דחק בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים משערים שהעיסוי מפחית את רמת הרגישות של הפגים לסביבת הדחק ביחידה לטיפול נמרץ פגים, על ידי הארכת משך הפעילות הפרא-סימפתטית. (Hernandez-Reif et al, 2007)

עיסוי מרידיאנים ואקופרסורה מזרזים עליית משקל בפגים

בטאיוואן נערך מחקר קליני אקראי כפול סמיות בהשתתפות 40 פגים. 20 פגים בקבוצת המחקר קיבלו טיפול משולב של עיסוי מרידיאנים ואקופרסורה להעלאת משקל גופם. כל טיפול נמשך 15 דקות וניתן 3 פעמים ביום, שעה לפני הארוחות, במשך 10 ימים. 20 פגים בקבוצת הביקורת קיבלו מעקב שגרתי בלבד. תוצאות: קבוצת המחקר הראתה עלייה יומית ממוצעת במשקל (32.7 גרם ליום) משמעותית גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת (27.3 גרם ליום). (Chen et al, 2008)

עיסוי פגים בשמן מפחית זיהום

באזורים שונים באסיה נהוג על פי המסורת לעסות תינוקות בשמן. בין ההשפעות הבריאותיות של עיסוי זה ניתן למנות מניעת נזקים ופציעוֹת עור, שיפור בוויסות חום הגוף, שיפור הקשר בין האם לתינוק (הודות לגירוי החושי החוזר במגע בעור באמצעות העיסוי), והפחתת הסיכון לזיהום. במחקר קליני אקראי ומבוקר על פגים שנערך במצרים נמצא, כי עיסוי פגים בשמן חמניות מפחית סיכון לזיהום שמקורו בבית החולים ב-48% בהשוואה לקבוצת הביקורת.
(Mullany et al, 2005)

עיסוי וסיכוך פגים מונע זיהום ומפחית תמותה

במדינות מתפתחות, פגים נמצאים בסיכון גבוה לתמותה עקב זיהומים וסיבוכי לידה מוקדמת. שיעור התמותה של פגים במדינות אלה, שגילם ההריוני פחות מ-32 שבועות, עולה על 50%. מריחת פגים בחומר סיכה כגון שמן מגינה עליהם מפני זיהום בבית החולים.
מחקר קליני אקראי ומבוקר נערך בבית חולים בבנגלדש, בהשתתפות פגים שגילם ההריוני 33 שבועות ומטה. הפגים חולקו ל-3 קבוצות. קבוצה ראשונה קיבלה עיסוי בשמן חמניות, קבוצה שנייה נמרחה בתכשיר סיכה שהכיל פטרולאום, שמן מינרלי, שעווה מינרלית ולנולין, וקבוצה שלישית שימשה כקבוצת ביקורת ולא קיבלה טיפול. נמצא כי בקבוצות ההתערבות חלה ירידה משמעותית בשיעורי התמותה (26% ו-32% בהתאמה) בהשוואה לקבוצת הביקורת. ההשפעה המגינה של מריחת שמן או חומר סיכה מנעה היסדקות העור, יצרה מחסום עורי והֵגֵנה מחדירת מזהמים ומתמותה נלווית.
חומר הסיכה הציג את ההשפעה הטובה ביותר מבחינת תמותת הפגים. החומר חודר למרווחי השכבה הקשקשית היבשה על שטח פני העור (stratum corneum), מונע אובדן מים וחום ומונע חדירה של גורמי מחלה. החומר פועל באופן מקומי, אינו חודר אל מתחת לשכבה זו ואינו חודר למערכת הזרימה. (Darmstadt et al, 2008)
הערה: מחקר זה אינו עולה בקנה אחד עם ההמלצה הנטורופתית להימנע משימוש בחומרי סיכה המבוססים על שמן מינרלי או המכילים אותו.

שיטת הקנגורו – מגע עור בעור – מעלה שרידות פגים ותינוקות

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת פותחה שיטת מגע בין האם לתינוק, שלימים נקראה שיטת הקנגורו ( kangaroo mother care – KMC). שיטה זו פותחה על ידי אדגר ריי (Edgar Rey), רופא ילדים קולומביאני, עקב מחסור באינקובטורים ועקב השפעת ההפרדה בין האם לבין היילוֹד. בשיטת הקנגורו מוצמד התינוק לאחד מהוריו (לרוב לאם) בטכניקת מגע עור בעור (skin to skin contact), במטרה לשמור ולייצב את בריאותו (בפרט אם מדובר בפג) ולשפר את הקשר בינו לבין ההורים. ניתן להתחיל בהנהגת שיטה זו לאחר הלידה, כשהפג מיוצב מבחינה בריאותית, ולהמשיך גם בבית עד לשלב בו הוא מתחזק ומתחיל לנוע במטרה להיחלץ מהתנוחה הצמודה.

במטא-אנליזה של 15 מחקרים נמצא כי שיטת הקנגורו מפחיתה תמותת פגים בבית חולים, במיוחד עקב זיהום. משקל הלידה של הפגים במחקרים שנסקרו היה פחות מ–2000 גרם.
(Lawn et al, 2010)

מגע עור בעור עם פגים מפחית תחושת כאב

מחקר חד-סמיות נעשה על 95 פגים במהלך דיקור עקב. הפגים חולקו ל–3 קבוצות. בקבוצה הראשונה – 33 פגים שכובים על בטנם ללא שימוש במשככי כאב. בקבוצה השנייה – 31 פגים שהוחזקו במגע עור בעור במשך 10 דקות לפני ביצוע דיקור העקב ובמהלכו. בקבוצה השלישית – 31 פגים שכובים על בטנם שקיבלו גלוקוז דרך הפה 2 דקות לפני דיקור העקב. (גלוקוז משמש לשיכוך כאב בתינוקות). תוצאות המחקר הראו כי מגע עור בעור פועל בשיכוך כאב במהלך דיקור עקב, בהשוואה לקבוצות המחקר האחרות. שיכוך הכאב נמדד על פי פרמטרים שונים כגון: שינוי בקצב הלב, משך פעילות פנים קצרה יותר (כגון כיווץ עיניים). (Freire et al, 2008)

מגע עור בעור עם פגים מאיץ התפתחות המוח

מגע עור בעור בקרב פגים בריאים מאיץ את התפתחות המוח, בהשוואה לאלו ללא מגע עור בעור. מסקנה זו התקבלה באמצעות בדיקת התנהגויות שינה על ידי EEG.
(Scher et al, 2009)

יתרונות מגע עור בעור מייד לאחר הלידה

במטא-אנליזה של 30 מחקרים נמצא כי המגע הראשון של עור התינוק עם עור האם – מגע עור בעור מייד לאחר הלידה – משפר את הקשר בין התינוק לאם, לרבות הנקה מוצלחת, הפחתת בכי ושמירה על חום גופו של התינוק. במהלך היצמדות התינוק לחזה החשוף של האם מופעלים חוש הריח והמגע, לרבות תחושת חום גוף האם. מגע זה עשוי לתרום גם בטווח הרחוק להתפתחות ההתנהגותית של התינוק. לדעת החוקרים, תקופה רגישה זו עשויה להיות חשובה להתפתחות הפסיכו-פיזיולוגית ולתכנות ההתנהגות העתידית.
(Moore et al, 2007)

עיסוי תינוקות משפר היבטים פיזיולוגיים רגשיים וחברתיים

40 תינוקות בגיל 1–3 חודשים, שנולדו לאימהות דיכאוניות, חולקו לשתי קבוצות שוות: קבוצה אחת קיבלה 15 דקות עיסוי והקבוצה השנייה קיבלה 15 דקות נענוע, פעמיים בשבוע במשך 6 שבועות. התינוקות בקבוצת העיסוי בכו פחות מאלו שבקבוצת הנענוע, וברוק שלהם נמצאו רמות קורטיזול נמוכות יותר. הממצאים מעידים על דחק (stress) מופחת. בנוסף לכך, במהלך 6 שבועות המחקר, התינוקות בקבוצת העיסוי העלו יותר במשקלם, הראו שיפור גדול יותר בהיבטים אמוציונליים וחברתיים, והפחיתו במידה רבה יותר הורמוני דחק בשתן (כולל נוראפינפרין, אפינפרין וקורטיזול).
(Field et al, 1996)

עיסוי תינוקות משפר שינה וגדילה

125 תינוקות בני 6 שבועות בקירוב, במשקל 3 ק"ג ויותר, חולקו באופן אקראי ל–5 קבוצות. קבוצה ראשונה קיבלה עיסוי בשמן שהכיל צמחים, קבוצה שנייה בשמן שומשום, קבוצה שלישית בשמן חרדל, קבוצה רביעית בשמן מינרלי וקבוצה חמישית – קבוצת ביקורת – לא קיבלה עיסוי. העיסוי ניתן כל יום במשך 4 שבועות, והתוצאות הראו עלייה במשקל, באורך ובהיקף אמצע הזרוע והרגל, בהשוואה לקבוצה שלא קיבלה עיסוי. בקבוצה שקיבלה עיסוי בשמן שומשום נראתה עלייה משמעותית יותר באורך ובהיקף אמצע הזרוע והרגל, בהשוואה לשאר קבוצות העיסוי. בנוסף, עיסוי הגביר את משך השינה שלאחר העיסוי, במיוחד בקבוצת שמן השומשום.
(Agarwal et al, 2000)


במטא-אנליזה של 23 מחקרים בנושא עיסוי תינוקות שגילם פחות מ-6 חודשים, נמצאו ב-9 מחקרים עדויות לשיפור קשר אם-תינוק, לשיפור שינה ולהשריית רגיעה. כמו כן נמצאה הפחתה בבכי והשפעה מועילה על מספר הורמוני דחק (stress). לעומת זאת, לא נמצאה השפעה על קצב הגדילה. ב–13 מחקרים שנחשבו בסבירות גבוהה כמוּטים (biased) נמצאו השפעות משמעותיות על גדילה, שינה, בכי ורמות בילירובין. (Underdown et al, 2006)

עיסוי תינוקות וילדים מסייע לטיפול במחלות שונות

במאמר סקירה על טיפול בעיסוי שניתן לילדים ולתינוקות במצבי בריאות שונים נמצא, כי טיפולי עיסוי הפחיתו אצלם חרדה, הפחיתו רמות של הורמוני דחק ושיפרו את מצבם הבריאותי. בין מצבי הבריאות נכללו אסתמה, אוטיזם, כוויות, סרטן, ניצול מיני ופיזי, עיכוב התפתחותי, פסוריאזיס, סוכרת, בולימיה, דלקת מפרקים שגרונית ובעיות פסיכיאטריות, וכן פגים ותינוקות עם בעיות שונות. (Field 1995)
(הערה: בתקציר המחקר חסרים פרטים על אוכלוסיות המחקר, שיטות העיסוי ושיטות המחקר.)

עיסוי מיטיב עם האימהות המעסות

העיסוי בעל יתרונות לא רק עבוּר התינוק, אלא גם עבוּר נותן העיסוי. אימהות שעיסו בעצמן את תינוקותיהן הפגים הציגו לאחר העיסוי שיפור במדדי מצב הרוח, הדיכאון והחרדה. לעומת זאת, אימהות שרק צפו בתינוקן הפג מקבל עיסוי, הציגו שיפור במצב רוחן המדוכא בלבד.
(Feijó et al, 2006)

החיבור בין מסורת-מדע-נטורופתיה
עיקרון פילוסופי חשוב של הנטורופתיה הקלאסית מעודד שימוש באמצעים זמינים וטבעיים ככל שניתן לצורך קידום בריאות (מניעה וטיפול במצבי חולי). אמצעים אלו כוללים תזונה טבעית, תנועה, שימוש מניפולטיבי במים (חום-קור, זרמים, אמבטיות וכו'), 'אמבטיות שמש', 'מקלחות אוויר', טכניקות רגיעה והרפיה, 'היגיינת שינה' ושיטות עיסוי.
אם כן, עיסוי תינוקות מקבל את תוקפו מחוכמת החיים שהצטברה במסורות עתיקות, מהמחקר המדעי ומתפיסת העולם הנטורופתית, הרואה במגע חלק בלתי נפרד משמירה על הבריאות.

חשוב לציין כי לימוד טכניקות מגע מהווה חלק בלתי נפרד מההכשרה הנטורופתית ותנאי לקבלת הדיפלומה בנטורופתיה.

עסו את תינוקכם על בסיס קבוע, החל מהימים הראשונים ללידתו.