תוספי סידן וויטמין D
סידן
סידן הוא מינרל חיוני לבניית השלד.
יש לו תפקידים חיוניים נוספים הקשורים בהתכווצות השרירים, תקשורת עצב שריר, מערכת קרישת הדם, תפקוד מערכת העצבים, פעילות סדירה של הלב ועוד.
הסידן מסופק בתזונה, והמקור העיקרי שלו הוא מוצרי החלב. מקורות נוספים: דגים עם עצמות (סרדינים), שקדים, סומסום ועוד.
מהי כמות הסידן המומלצת?
להלן ערכי ה–Dietary Reference Intakes (DRI) לכמות הסידן המומלצת ביממה אחת, בקבוצות גיל שונות באוכלוסייה בריאה (לפי המלצות בארצות הברית ובקנדה):
| גיל | כמות הסידן המומלצת |
| 0–6 חודשים | 210 מיליגרם |
| 6–12חודשים | 270 מיליגרם |
| 1–3 שנים | 500 מיליגרם |
| 4–8 שנים | 800 מיליגרם |
| 9–18 שנים | 1300 מיליגרם |
| 19–50 שנים | 1000 מיליגרם |
| 51–120 שנים | 1200 מיליגרם |
עובדה היא כי למעלה ממחצית הנשים לאחר חידלון הווסת בארץ אינן צורכות כמות מספקת של סידן ביממה וזקוקות לתוסף.
כמו כן, יש אנשים שאינם מסוגלים לאכול מוצרי חלב, עקב מחסור באנזים (תסס) הנקרא Lactase – שהוא האנזים המפרק את הסוכר שבחלב.
אצל אנשים אלה, אכילת מוצרי חלב גורמת לתופעות בלתי נעימות במערכת העיכול – תפיחות הבטן, שלשולים ובחילות – ולכן כבר מילדותם הם נמנעים מאכילתם.
אחרים נמנעים מאכילת מוצרי חלב בגלל אמונות או הרגלים. בכל המקרים הללו אפשר לתת תוספת סידן בכדורים, ומכיוון שהסידן הוא מינרל – אין לחשוש מכך שהחומר אינו טבעי.
קיימים תכשירים רבים המכילים סידן, ובארץ נפוצים במיוחד השמות הבאים:
בסך הכול קיימים תוספי סידן רבים, חלקם מוצעים כתכשירים "טבעיים".
מאחר שהסידן הוא מינרל, שאינו מופק מהצומח, אפשר לקבל אותו בטבליות שמייצרות יצרניות תרופות, ואין צורך לחפש אותו במוצרי בריאות יקרים, המיוחסים למקורות טבעיים כביכול.
כאשר נוצרת אי-נוחות כגון עצירות או כאב בטן תוך כדי טיפול בתכשיר סידן מסוים, כדאי להחליפו באחר, עד אשר יימצא התכשיר המתאים ביותר למטופל.
ראוי לציין כי ספיגת הסידן מתחרה עם ספיגת מינרלים אחרים, כגון ברזל ואבץ. מסיבה זו, שילוב בין תוסף ברזל לתוסף סידן עלול להפחית ב-50% את הספיגה, ולכן רצוי ליטול אותם בנפרד, בהפרש של שש שעות ביניהם.
בתכשירים אלה אפשר להשתמש באופן קבוע ולספק לגוף את כמות הסידן המומלצת ליממה. בדרך כלל תוספת זו לא תגרום לבעיות כלשהן, אך יש להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים בנטילתה.
ויטמין D
ויטמין D הוא הורמון/ויטמין עתיק יומין המוכר זה 750 מיליון שנה, אשר נוצר בגופנו בעת חשיפה לשמש.
חסר ויטמין D תואר בהרחבה בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים בילדים שהתגוררו בערים תעשייתיות, צפופות וחשוכות באירופה. ילדים אלה סבלו מפגיעה בהתפתחות השלד, מקומה נמוכה, מרגליים עקומות בצורת האות O או X .
מחלה זו נקראת רככת ונובעת מיצירת עצם דלה במינרלים (מלחי סידן), רכה ונוטה להתכופף בנקל בעת נשיאת משקל הגוף.
כאשר ילדים אלה נטלו שמן דגים, השתפר מצבם, עצמותיהם נעשו חזקות יותר ופחות נטו להתכופף.
בהמשך הוכח שגם חשיפה לשמש מונעת את הופעת הרככת.
מחקרים נוספים הוכיחו כי ויטמין D נוצר בעור האדם מכולסטרול, בהשפעת הקרניים האולטרה-סגוליות, לאחר שהן חודרות דרך השכבה העליונה של העור וגורמות לתהליך פוטוכימי (שינוי כימי בעזרת אור השמש), המביא לייצור ויטמין D.
משם מועבר ויטמין D דרך מחזור הדם לכבד ולאחר מכן לכליה, שהופכים אותו לחומר פעיל מבחינה ביולוגית. ויטמין D פעיל משפיע על ספיגת הסידן והזרחן במעי ועל שקיעת המינרלים בעצם.
כמו כן ויטמין D משפיע על תפקוד שריר, על ויסות מערכת החיסון ועל ויסות התחלקות תאים בגופינו.
האם קיים חסר ויטמין D בארץ שטופת שמש כשלנו?
עם העלייה בגיל פוחתת יכולת העור ליצר ויטמין D ומגיעה ל-30% או פחות מיכולת זו בצעירים.
בימינו אנשים נזהרים מחשיפה לשמש, בעקבות חשש מוצדק מסרטן העור ומפגיעה קוסמטית בעור (קמטים, כתמי פיגמנט וכדומה).
אנשים משתמשים אפוא בתכשירים מסנני קרינה הבולמים ב-100% את ייצור הוויטמין בעור. כמו כן אנשים רבים, המתלבשים בצניעות מטעמי דת, אינם חושפים את גופם לשמש; קשישים נמנעים משהייה בחוץ בשעות היום החמות ואינם נחשפים לשמש; אנשים לאחר תאונות עם שברים, אנשים הסובלים ממחלות קשות המגבילות את ניידותם ועקב כך ספונים בביתם או אנשים העובדים במשרדים מהבוקר עד הערב – כל אלה עלולים לסבות מחסר בוויטמין D.
בבדיקה שנערכה לאחרונה במרפאה למטבוליזם העצם והסידן במרכז רפואי רמב"ם, נמצא כי 30% בקירוב מתוך 2000 פונים סבלו מחסר בוויטמין D.
כאשר נבדקה רמת ויטמין D בנשים שאושפזו עקב שבר צוואר הירך במחלקה אורטופדית במרכז זה נתגלה חסר חמור בוויטמין D ב-50% מהמטופלות, וחסר קל יותר (VITAMIN D INSUFFICIENCY ) ב-23% מהחולות. רמת ויטמין D תקינה נצפתה רק ב-27% מהחולות.
באוכלוסיית ביקורת של 120 נשים מבוגרות, בריאות ופעילות, ללא סיפור של שברים אוסטיאופורוטיים, נמצא חסר בוויטמין D ב-28% מהנבדקות.
האם ויטמין D מצוי בכמות מספקת במזונות שאנו אוכלים בדרך כלל?
ויטמין D אינו מצוי בכמות מספקת במזונות שאנו צורכים יום יום.
יש מוצרים אחדים המועשרים בוויטמין D (כגון חלב 1%, מרגרינה ומוצרי חלב נוספים); אך ריכוז ויטמין D במזונות אלה נמוך ואינו יכול לספק את התצרוכת היומית המומלצת.
מה חש אדם הסובל מחסר ויטמין D?
חסר חמור בוויטמין D מתבטא בשינויים בעצם – נוצר בה מצב של חסר במינרלים והיא נעשית רכה ושבירה יותר.
מחלה זו נקראת רככת כאשר היא פוגעת בילדים או בנערים שטרם סיימו את הגדילה; ובמבוגרים היא נקראת אוסטאומלציה.
המחלה מתבטאת בכאב באגן, בגב ובגפיים, המופיע בעמידה ובהליכה, וכן בִּשברים. לעתים קרובות היא מאובחנת בטעות כאוסטיאופורוזיס ומטופלת בתרופות המיועדות לטיפול בבמחלה זו, העלולות להזיק לחולים.
חסר קל יותר בוויטמין D יוביל לאיבוד מואץ של העצם, שאי אפשר לחוש בו, ולירידה בתפקוד השרירים; ואולם, מאחר שהתהליך מתרחש בהדרגה מיחסים קשישים רבים את תלונותיהם ל"הזדקנות" ולא יודעים שמדובר בתופעה שאפשר לטפל בה.
כיצד מאבחנים חסר זה?
אפשר לאבחן חסר בוויטמין D על ידי ביצוע בדיקת דם [25(OH)D ], הזמינה היום בכל קופות החולים.
האם הטיפול בתוספת סידן וויטמין D יכול להועיל לבריאות העצם ולמניעת אוסטיאופורוזיס ושברים?
טיפול בתוספת 800 יחידות ויטמין D ו –600 מ"ג סידן ליממה נבדק באוכלוסית נשים קשישות בבית אבות בצרפת, ונמצא כי הביא לירידה של 30% בהיארעות שברי צוואר הירך באוכלוסיה מטופלות לעומת קבוצת הביקורת. מחקרים נוספים שבוצעו באוכלוסיות נוספות תומכים בממצא זה.
תוספת סידן וויטמין D הכרחית בכל טיפול באוסטיאופורוזיס: חסר בוויטמין D פוגע ביעילות הטיפול באוסטיאופורוזיס.
האם לוויטמין D יש חשיבות במערכות גוף נוספות ולא רק בעצם?
ויטמין D משפיע על התמיינות תאים, וחסר בו נקשר לעלייה בשכיחות סרטן הערמונית והמעי הגס.
כמו כן הוא משפיע על התגובה החיסונית. אנשים עם חסר בוויטמין D סובלים בשכיחות גבוהה יותר ממחלות אוטואימוניות (מחלות שבהן מערכת החיסון של האדם תוקפת את איבריו), כגון טרשת נפוצה, מחלות מעי דלקתיות וסוכרת מטיפוס I.
ויטמין D מעורב בוויסות לחץ הדם: שיפור ברמתו גורם לירידה בלחץ הדם.
כמו כן ויטמין D משפיע על תגובת הגוף לאינסולין ובתוך כך הוא בעל השפעה על איזון סוכרת. לוויטמין D השפעה גם על תפקוד שרירים ועל שיווי המשקל; ובתוך כך הוא עשוי להקטין את הסיכון לנפילות, שהן גורם סיכון משמעותי להופעת שברים אוסטיאופורוטיים.
מאת פרופ' צופיה איש-שלום, מנהלת היחידה למטבוליזם העצם והמינרלים, הקריה הרפואית רמב"ם
האם יש לצרוך תכשירי ויטמין D? מתי? באיזה מינון?
קיימת התלבטות בקרב החוקרים באשר למינון היומי המועדף של ויטמין D בקבוצות גיל ובמחלות שונות. הנטייה היום היא להעלות את המינון לעומת המקובל בעבר.
התצרוכת היומית המומלצת של ויטמין D היא 400 יחידות ליממה לצעירים ו-800 – 1000 יחידות למבוגרים הסובלים מאוסטיאופורוזיס. כל חולה אוסטיאופורוזיס חייב לקבל תוספת של ויטמין D .
תכשירי סידן פלוס D המסופקים בקופות החולים מכילים תוספת ויטמין D בכמות של 200 יחידות לכדור – כמות נמוכה, אשר אינה יכולה לספק את מלוא הקצובה היומית הנדרשת.
אנשים הסובלים מחסר חמור בוויטמין D, עם פגיעה בעצם עקב כך (אוסטאומלציה או רככת) זקוקים למינון גבוה של ויטמין זה, אשר ייקבע על ידי רופא מומחה.
היום קיימים בארץ כמה וכמה תכשירים המכילים ויטמין D ללא תוספת ויטמין A ; ואילו התכשיר המשולב עם ויטמין A הוצא לאחרונה משימוש בארץ.
