אוסטיאופורוזיס
מקור המילה אוסטיאופורוזיס הוא ביוונית, ומשמעו "עצם מחוררת" (אוסטיאו-עצם, פורוזיס-מחוררת).
מונח זה מתאר במדויק את מצב העצם, אשר בעקבות המחלה נעשית פחות צפופה.
אם הידלדלות העצם אינה מטופלת, עצמות השלד נעשות שבריריות ובתוך כך עלולות להישבר עם כל חבלה קלה.
מצב זה עלול לגרום לנכות קבועה ולכאב, ובמקרים מסוימים אף למוות.
העצם בנויה כעין כוורת המכילה חללי אוויר וקירות גרמיים; מבנה זה מקנה לה חוזק מצד אחד אך שומר על משקלה הנמוך מהצד האחר. בעצמות שבגופנו מתרחשים כל הזמן תהליכים של הרס והתחדשות.
תאים מיוחדים בעצם (אוסטיאוקלסטים) הורסים את התשתית הגרמית שבה וגורמים לספיגת העצם (לפירוקה); ותאים בוני עצם (אוסטיאובלסטים) בונים את העצם מחדש.
כאשר מדובר באוסטיאופורוזיס, קצב הרס העצם עולה על קצב בנייתה, מצב המוביל לירידה בצפיפות העצם ומגדיל את הסיכון להיווצרות שברים.
התפרקות העצמות בתחילת המחלה אינה גלויה, מאחר שאינה מתבטאת בסימנים גופניים ומפני שאיכות החיים של החולים אינה נפגעת בשלב זה.
לעתים קרובות מתגלה המחלה לראשונה בשלב מתקדם, כאשר העצמות נשברות. שברים קורים בעיקר בעמוד השדרה, אבל גם בירכיים, בצוואר הירך ובזרועות.
בשלב מתקדם של המחלה, אפילו הרמת משקל קל או החלקה במדרגות עלולות ליצור שברים בעמוד השדרה, וכך גם נפילה הצִדה.
בנוסף, חולה הבולם את עצמו מפני נפילה באמצעות ידיו עלול לשבור גם את פרקי ידיו; והצלעות עלולות להישבר כתוצאה מעיטוש.
מאחר שהשרירים מנסים לפעול כנגד השינויים במבנה השלד, עלול החולה לסבול משרירים מתוחים ומכאבים מתמשכים במקביל להתרפאות העצמות השבורות.
חולים רבים אינם מחלימים החלמה מלאה ונעשים סיעודיים. בשלב מתקדם של האוסטיאופורוזיס מבחינים גם בשינויים חיצוניים: גבם של החולים מתקמר ונוצרת להם "גיבנת".
ארגון הבריאות העולמי, WHO , מונה את האוסטיאופורוזיס עם עשר המחלות המשמעותיות ביותר.
למרות המניעה והטיפול היעילים הקיימים בימינו, מרבית החולים באוסטיאופורוזיס אינם מודעים למחלה ואינם מטפלים בה.
סיכון רב יותר לנשים
להופעת האוסטיאופורוזיס גורמי סיכון שונים, לרבות נטייה גנטית, תזונה ואורח חיים.
לנשים בגיל המעבר נשקף סיכון גבוה במיוחד ללקות באוסטיאופורוזיס, משום שמסת העצם שלהן פוחתת במהירות בגיל זה: בחמש השנים הראשונות לאחר הפסקת הווסת, מתמעטת רקמת העצם ב-10 עד 15 אחוזים.
כל שבר הוא נורית אזהרה
בכל נפילה המסתיימת בשבר, מומלץ לחשוד כי הסיבה האמיתית לשבר היא אוסטיאופורוזיס.
אם פגיעה פעוטה שוברת עצם, יש להתייחס לכך כאל נורית אזהרה, המאותת על שבירותן של העצמות.
כמו כן, ראוי לדעת כי נשים שנשברה עצם בגופן נתונות בסיכון מוגבר לשברים נוספים; ועל מנת להתגונן ביעילות מפני שברים, יש לקבל טיפול תרופתי ולצרוך תזונה עשירה בסידן.
סימנים ותסמינים
אוסטיאופורוזיס היא מחלה שקטה, המתפתחת בהתחלה ללא תסמינים נראים לעין.
כאשר המחלה מגיעה לשלב מתקדם, מופיעים סימנים אופייניים לדלדול העצם ואף שברים.
הסימן העיקרי של אוסטיאופורוזיס הוא שברים. אלה מופיעים כאשר דלדול העצם חמור כל כך עד שהיא אינה עומדת עוד בעומס המטלות היומיומיות.
תסמינים נוספים האופייניים לוסטיאופורוזיס:
כאב גב חריף: נגרם עקב שבירת גוף החוליה ומלווה בכאב חד.
כאב אוסטיאופורוזיס כרוני: הסיבה לכאב זה היא מבנה פגום של השלד עקב עומס יתר.
הנמכה: שבירת גוף החוליה מוביל לאיבוד גובה.
קיפוזיס: שינוי במבנה חוליות בית החזה, הגורם לקימור הגב בצורה האופיינית למחלה .
מיתוסים
אוסטיאופורוזיס היא מחלה פרוגרסיבית, שבתחילתה לא חשים כאבים. לכן החולים בה אינם מתייחסים ברצינות לסימנים הראשונים להופעתה.
מיתוס 1: אוסטיאופורוזיס היא מחלה נדירה
ההפך הוא הנכון: במדינות המתועשות נעשתה האוסטיאופורוזיס מחלה נפוצה. בארצות הברית לדוגמה כעשרה מיליון אנשים סובלים מאוסטיאופורוזיס ושלושים-וארבעה מיליון אנשים נוספים סובלים מצפיפות עצם נמוכה. מספרם של שברי מפרק הירך ברחבי העולם הנגרמים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס מסתכם בלמעלה משני מיליון בשנה. כ-40% מכלל הנשים סובלות פעם בחיים משבר כתוצאה מאוסטיאופורוזיס.
מיתוס 2: אני צעירה מכדי להתעסק בנושא האוסטיאופורוזיס
טעות! רפואה מונעת מתחילה כבר בגיל צעיר, הרי אבן היסוד למחלה עלולה להיות מונחת כבר בתקופה זו. צריכה מספקת של סידן וויטמין D וכן פעילות גופנית סדירה בגיל צעיר ממלאות תפקיד חשוב בבניית מסת עצם אופטימלית. אורח חיים בריא יכול אף הוא לסייע: למניעה מוצלחת של אוסטיאופורוזיס מומלץ לא לעשן, לצרוך מעט אלכוהול ולהימנע מאכילת מזונות עשירים בפוספט (לדוגמה, קוקה קולה, ממתקים, מזון מהיר) — המונעים את ספיגת הסידן בעצמות.
מיתוס 3: אוסטיאופורוזיס היא מחלה נשית
טעות! גם "המין החזק" עלול לחלות באוסטיאופורוזיס. מחלת האוסטיאופורוזיס בנשים נובעת משינויים הורמונליים בגיל המעבר, ואילו בגברים המחלה נובעת מגורמים אחרים. בשני המינים צריכת קורטיזון במשך יותר משלושה חודשים היא גורם שכיח לַמחלה.
מיתוס 4: ברגע שאובחנה מחלת האוסטיאופורוזיס, אי אפשר לעשות דבר
לא נכון! לא מוכרחים להגיע לשברי עצמות וחוליות, לכאבים חזקים ממושכים ולנכות. אם דלדול העצם מאובחן בשלב מוקדם, אפשר לבלום אותו באמצעות טיפול תרופתי. אפילו בשלב מתקדם, אפשר לעתים קרובות להפחית את הסיכון לשברים, באמצעות טיפול תרופתי, ולשפר את איכות החיים. כמו כן לעולם לא מאוחר מדי לנקוט פעולות מניעה נגד האוסטיאופורוזיס, כגון תכנית פעילות אישית ותזונה בריאה ועשירה בסידן.
מיתוס 5: אוסטיאופורוזיס אינה בעיה רצינית ואין צורך לדאוג
יש להתייחס למחלת האוסטיאופורוזיס במלוא הרצינות, מאחר שהיא מחלישה את העצמות באופן הדרגתי. במקרים חמורים, די במכה או בנפילה כדי לגרום לשברים במרבית חלקי השלד, על כל הסבל הכרוך בכך.
15% עד 30% מהסובלים משברי צוואר הירך נפטרים בתוך חצי שנה ממועד הפציעה. מחצית הנשים הסובלות משבר בצוואר הירך אינן יכולות עוד ללכת בלי עזרה ורבע מהחולים שהחלימו משבר צוואר הירך נעשים סיעודיים.
מיתוס 6: אני בריא ולכן איני מצוי בסיכון
לצערנו אין בידינו מדד לחוזק עצמותינו. לכן מתוארת המחלה כ"אויב שקט". הגוף יכול לאבד חלק ניכר ממסת העצם הטבעית שלו, ללא התראה ובלי מודעות לכך.
כאשר יש חולים נוספים במשפחה, מומלץ להתייעץ עם רופא ולבצע בדיקת צפיפות עצמות. שיטה זו מאפשרת לקבוע את פגיעותן של העצמות לשברים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס.
טיפים מעשיים וחשובים
אוסטיאופורוזיס היא מחלה הגורמת לירידה בחוזק העצם. במקרים מסוימים העצמות אף עלולות להישבר. כדי להימנע ממצבים אלה וכדי לשמור על עצמות בריאות וחזקות — אנא התייעצי עם הרופא שלך בנושא שמירת העצם. אם יהיה צורך, יאמר לך רופאך אם לשנות במקצת את סגנון החיים שלך ו/או ימליץ לך על הטיפולים השונים הקיימים בשוק.
נקיטת אמצעי זהירות
בבית:
ביתך צריך להיות מסודר בצורה בטוחה ונוחה. הסירי שטיחים העלולים לגרום לנפילות, התקיני תאורה טובה בכל חדר, הרחיקי חוטי חשמל וטלפון ממעברים, החזיקי פנס ליד המיטה לשעות הלילה, התקיני באמבט מעקה אחיזה.
אישי:
היזהרי מחפצים המצויים על הרצפה, החזיקי במעקה כשאת עולה או יורדת במדרגות, התייעצי עם רופאך לגבי תרופות העלולות להשפיע על שיווי משקלך, נעלי נעליים עם אחיזה טובה בקרקע.
בטיחות במשימות היומיומית:
הניחי חפצים שימושיים הנחוצים לך ביום-יום במקום קל להשגה, הימנעי מלהתכופף על ידי כיפוף הגב: כדי להרים חפצים כופפי את הברכיים ושמרי על גב זקוף, אל תרימי חפצים כבדים — בקשי עזרה בהרמת כבדים.
הגני על עצמך מאיבוד עצם
איבוד עצם הוא נושא חשוב מאוד. על ידי נטילת סידן וויטמין D לצד התמדה בפעילות גופנית, אפשר לבנות עצמות חזקות יותר, אך בעוד דברים אלה חשובים מאוד — הם לא יכולים להגן באופן מלא על עצמותייך לאחר הפסקת המחזור החודשי. אם את מודאגת ממצב בריאות עצמותייך, שאלי את הרופא שלך על אפשרויות הטיפול שישאירו אותן בריאות וחזקות ככל האפשר.
תפקיד המפתח של ויטמין D
אספקה נאותה של ויטמין D חשובה למניעת אוסטיאופורוזיס. מפני שוויטמין זה ממלא תפקיד בספיגת הסידן הנחוץ מן המזון, הרי לשם מני עת אוסטיאופורוזיס יש צורך באספקה נאותה שלו .הוויטמין תורם לבניית עצמות יציבות בשתי דרכים: הוא משפר את ספיגת הסידן והפוספאט מהמעי; הוא מסייע לבניית עצם תקינה. צריכה יומית מומלצת של ויטמין D היא 400–800 יחידות בינלאומיות ( IU ).כמות זו נוצרת בתוך גופו של אדם החשוף לשמש במשך 15 דקות ביום. ואולם תנאי החיים כיום, לרבות השימוש בקרם הגנה למניעת סרטן העור, מקטינים את ייצור הוויטמין בגוף. בנוסף, בחשיפה זהה לשמש, מבוגרים מייצרים רק מחצית מכמות הוויטמין שמייצרים ילדים ונוער. אפשר גם לצרוך מדי יום כמות של 800–1000 IU ויטמין D באמצעות נטילת תוספי מזון. יש להקפיד על המינון שקבע הרופא ולהימנע מצריכת יתר של ויטמינים, העלולה לגרום נזק.
תזונה
תזונה בריאה חשובה למניעת מחלת האוסטיאופורוסיז או לטיפול בה. לאחר הפסקת המחזור החודשי, סידן וויטמין D עשויים להאט את תהליך איבוד העצם אך לא לעצרו לגמרי. לכל אורך החיים, לסידן ולוויטמין D תפקיד חשוב בשמירה על בריאות עצמותייך. אפילו אם את לוקחת תרופות לאוסטיאופורוזיס, חשוב שתיטלי תוספת סידן וויטמין D , במיוחד אם התפריט שלך אינו מאוזן.
סידן מחזק את העצמות
ידוע כי על מנת לבנות עצמות חזקות בגיל צעיר ולשמור עליהן למשך כל החיים, זקוק הגוף לאספקה הולמת של סידן. ועם זאת, מחקרים מצאו כי אנשים רבים צורכים סידן מועט מכדי לשמור על מסת העצם שלהם לאורך זמן. אספקת סידן הולמת היא חיונית לעצמות ומהווה אפוא בסיס לכל טיפול באוסטיאופורוזיס. כמות הסידן שהגוף זקוק לה משתנה בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי; למבוגר בריא (גברים ונשים) מומלץ לצרוך כ-1000 מ"ג סידן ליום. כמות זו מצוייה בכ-800 מ"ל חלב. נשים הרות זקוקות ל-1200-1500 מ"ג סידן ליום, נשים לאחר הפסקת המחזור החודשי זקוקות ל-1500 מ"ג ליום.
כתב: פרופ' מוטי וייס, המכון האנדוקריני, מרכז רפואי "אסף הרופא", צריפין
כי אין לנו גוף ספייר
אין מה לעשות, אולי בעוד כמה עשרות — אם לא מאות — שנים יצליחו המדענים לפתח חלקי חילוף אמִתיים לגוף שלנו, אבל בינתיים עלינו לשמור מכל משמר על מה שיש לנו — אין לנו גוף ספייר. סגנון חיים בריא משפיע באופן משמעותי על בריאות העצם שלנו, וחלק חשוב מאוד בסגנון חיים הוא פעילות גופנית: הפיכת הפעילות הגופנית להרגל קבוע בחיי היום-יום מפחיתה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס באופן משמעותי.
אוסטיאופורוזיס היא מחלה שבה העצם מתפוררת, הכוללת ירידה הדרגתית בצפיפות העצם ושינוי במבנה המיקרוסקופי שלה – שינויים המגדילים את הסיכוי לשחיקת העצם ואף לשבירתה.
למעט גורם השינוי ההורמונלי, צפיפות עצם נמוכה נובעת גם מגורמים גנטיים, מהפרעות אכילה בעבר, מצריכת סידן לא מספקת, מעישון ומצריכת אלכוהול, וכן… גם מחוסר בפעילות גופנית!
מחקרים רבים הראו כי שמירה על כושר גופני סביר ומעלה משפיעה באופן ישיר על צפיפות העצם, הבא לידי ביטוי הן במניעת הידללות העצם לאחר גיל המעבר והן בשיפור ניכר אצל נשים הסובלות מן המחלה ובעקבות זאת החלו עוסקות בפעילות גופנית.
פעילות גופנית במשך כשעה, שלוש פעמים בשבוע, בעצימות בינונית, הוכחה כמונעת את הידללות מסת העצם. מובן שהעלאת רמת הפעילות ומשכהּ, בהתאם למגבלות רפואית כמובן, תעלה אף היא את ההשפעה הישירה על מסת העצם שלנו.
מומלץ להקדים את המאוחר וליצור בגופנו תשתית טובה אשר תאט ואף תמנע את הירידה המסוכנת בצפיפות העצם, אך חשוב לזכור כי לעולם לא מאוחר מדי, וגם בגיל מבוגר יחסית, אימוץ הפעילות הגופנית כהרגל ישפיע באופן חיובי על בריאות העצם ועל עמידותה. חשוב להדגיש כי התחלה או שינוי בפעילות הגופנית צריך להיעשות באישור רופא, אורטופד ובליווי מאמן כושר מוסמך (לפחות בתחילה).
ראוי עוד לציין כי מערכת שרירית מפותחת וחזקה יוצרת מערך הגנה ושמירה על השלד, כלומר על העצמות. שריר חזק וגמיש מאפשר טווח תנועה רחב יותר ובמקרים רבים מונע פציעות. לכן לפעילות הגופנית שני היבטים הנוגעים לאוסטיאופורוזיס: חיזוק העצם ושיפור עמידותה וכן חיזוק השרירים התומכים בשלד. הדבר משול לבניין: חשוב שהיסודות ייבנו באופן חזק ויציב אך לא פחות מכך חשוב שהמעטפת תספק את התמיכה החזקה לאותם יסודות ותגן עליהם.
אם כן, מהי פעילות בונה עצם?
כל פעילות הנושאת את משקל הגוף, כמו: הליכה מהירה, ריצה, מחול (מחול אירובי או כל מחול אחר); שחייה היא פעילות מצוינת אך אינה נושאת את משקל הגוף ולכן פחות יעילה למטרת חיזוק צפיפות העצם. פעילות נוספת המומלצת לחיזוק העצם היא תרגילי התעמלות, ובעיקר כאלה המחזקים שרירים האחראים על היציבה שלנו (שרירי גב, השרירים המקיפים את האגן: שרירי הישבן, רצפת האגן והבטן ושרירים באזורים נוספים המועדים לפורענות, כמו הזרועות).
זו יכולה להיות פעילות בחדר כושר, הכוללת עבודה עם משקולות, ופעילות בסטודיו במסגרת שיעורי חיזוק ועיצוב הגוף, בעזרת גומיות, כדורים ומשקוליות.
אימון עם התנגדות יוצר עומס גדול יותר על השרירים, וכאמור ככל שהעומס גדל כך גם ההשפעה על צפיפות העצמות שלנו ועל חיזוק השרירים התומכים בה.
השינוי שפעילות גופנית, על כל סוגיה וגווניה, עושה בחיינו גדול פי עשרות מונים מההשקעה שהיא דורשת מאתנו, וברגע שנבין זאת יהיה לנו קל יותר לעשותה הרגל. כך שאם לא עשיתם זאת עד עתה — עכשיו הוא זמן מצוין להתחיל. הגוף שלכם הוא מקדש. אל תקחו אותו כמובן מאליו; תנו לו את הכבוד הראוי!
פעילות גופנית
את יכולה להגן על עצמותייך מפני שברים על ידי התמדה בפעילות גופנית ובפעילויות אחרות.פעילות גופנית מחזקת את השרירים, משפרת את הגמישות ועל ידי כך מסייעת במניעת נפילות.כמו כן, פעילות גופנית עשויה להאט את תהליך איבוד העצם. לסוג הפעילות שאת עושה ולרמתה, תפקיד חשוב בשמירה על חוזק העצמות שלך.
סוגי פעילות גופנית:
הרמת משקולות — עוזרת לחיזוק השרירים סביב העצמות, ובניית מסת שריר תורמת להפחתת כמות הפציעות.
ריקוד, הליכה, רכיבה על אופניים, גינון ואפילו עבודות בית עשויות לעזור לשמירה על מסת העצם.שחייה, תרגילים במים — עוזרים במניעת לחץ על הגב וכאבים. חשוב שתתייעצי עם הרופא שלך לפני כל תכנית אימון גופני. כמו כן, השתמשי במשקולות לפי ההוראות בלבד.אם תרגיל כלשהו גורם לכאב, הפסיקי לבצעו ולכי להיבדק אצל רופא.
תזונה נכונה
תזונה בריאה חשובה במניעת מחלת האוסטיאופורוזיס או בטיפול בה.
לאורך כל חייך, לסידן וויטמין D תפקיד חשוב בשמירה על בריאות עצמותייך.
שניהם חיוניים מאוד בזמן שהעצם נמצאת בתהליך גדילה — בדרך כלל עד גיל 35.
לאחר הפסקת המחזור החודשי, מחסור בסידן ו/או בוויטמין D עשויים להחמיר את תהליך איבוד העצם.
טיפול בסידן ובוויטמין D רצוי אפילו אם את נוטלת תרופה לטיפול באוסטיאופורוזיס.
ואולם חשוב שתדעי כי בדרך כלל משאובחנה מחלת האוסטיאופורוזיס, טיפול בסידן ובוויטמין D לבדם אינו מספק.
מאת: ענת הראל, ספורטאית ומדריכת הכושר
