כל הפוסטים בחגים ומועדים בישראל

כיצד נעצב את הסוכה לקראת החג?

חג הסוכות מהווה מאז ומתמיד הזדמנות למשפחה כולה לעסוק לרגע ב"עיצוב פנים" של ממש כאשר לכל סוכה יש מראה ייחודי אשר נוצר מן הסכך והקישוטים המשולבים בה.

לסכך המכסה את הסוכה יש משקל מכריע במראה האסתטי שלה. 

העץ ממנו עשוי הסכך יוצר בכל סוכה אווירה עיצובית ספציפית, כאשר סוכה עם סכך שעשוי מענפי דקלים היא בעלת מראה "מסורתי" יותר, ואילו עצים אחרים יכולים לתת לסוכה מראה עירוני, כפרי וכדומה.

האופן בו מניחים את הסכך על גבי הסוכה אינו נובע, כמובן, אך ורק מצרכים אסתטיים.

ישנם דיני הלכה ברורים לגבי בניית סוכה אשר מחייבים כי הסכך לא יסתיר לגמרי את השמיים. יחד עם זאת ישנו חופש רב בעיצוב הסכך, ויש לא מעט כאלו אשר משלבים את הענפים גם בקירות הסוכה, בתוך הסוכה וכדומה.

 קישוט הסוכה הוא אחד המנהגים האהודים ביותר על ילדים ומבוגרים כאחד.

בעבר היו רוב הקישוטים נעשים באופן ידני על ידי הילדים, אך כיום אפשר לשלב לצידם גם קישוטים מוכנים מראש אותם ניתן להשיג בחנויות או באינטרנט.

כמובן שאי אפשר לחשוב על סוכה בלי לדמיין את שרשראות הנייר הצבעוני התלויות מכל עבר. קלות ההכנה של שרשראות אלה הופכת אותן לפעילות שמתאימה גם עבור ילדי הגן, והתוצאה מרהיבת עין למרות הפשטות.

לצד שרשראות הנייר אפשר להכין גם קישוטי סוכה מתוחכמים יותר מנייר, כגון אהילים ועוד. אפשר למצוא הוראות להכנת קישוטים לסוכה באתרי אינטרנט, כאשר רמת הקושי שלהם מתאימה בדרך כלל לילדי בית הספר היסודי ומעלה.

אין צורך להסתפק אך ורק בתליית שרשראות וקישוטי נייר בסוכה, וישנם רבים אשר מעטרים את הסוכה שלהם בפוסטרים עם תמונות של מנהגי החג, ירושלים וכדומה.

גם הבדים אשר מרכיבים את קירות הסוכה יכולים להיות מקושטים על ידי רקמות, צבעים וכל דבר העולה על הדמיון. בסופו של דבר, סוכה מקושטת היא מקום שכיף לחגוג בו את החג ולארח בו את האושפיזין, ותהליך הקישוט עצמו יוצר התלהבות רבה בקרב הילדים (אך גם המבוגרים).

לכן כדאי שלא לדחות את הקישוט לרגע האחרון, אלא לתת למשפחה ליהנות מן הפעילות עד כמה שאפשר.

מה צריך לדעת כשקונים סוכה מיד שניה?

חג הסוכות הבא עלינו לטובה טומן בחובו הנאה מרובה בחיק המשפחה תחת כיפת השמיים, בסוכה שמהווה מוקד עניין למבוגרים והילדים גם יחד.

ישנם מספר מצבים אשר מביאים אותנו לחפש אחר סוכה יד שנייה אך צורך זה נובע בעיקרו עקב המצב הכלכלי והרצון לחסוך בעלויות במיוחד בתקופת החגים העמוסה.

למעשה, אין שום דבר רע, פגום או פסול ברכישת סוכה מיד שנייה ע"פ ההלכה אך עדיין יש לשים לב לדברים הבאים בטרם תבצעו רכישה שמטרתה לשמש אתכם נאמנה עוד שנים רבות.

תקינות שלד הסוכה

סוכה מיד שנייה הינה סוכת נצח המאופיינת בעמידות לאורך זמן ולכן גם לאחר מספר שנים רב של שימוש עדיין ניתן להעביר אותה הלאה.

בכל הקשור למבנים ארעיים כגון הסוכה, ישנה חשיבות רבה במעלה לתקינותה למען בטיחות כל המשפחה והילדים אשר נוהגים לבלות את רוב שעות היום (והלילה) במבנה הזמני והמהנה.

בבואכם לרכוש סוכה יד שנייה, שימו לב לשלד ולעמודים התומכים של הסוכה,

וודאו כי כל החיבורים חזקים ולא רופפים וכי אין ברגים או מסמרים חדים ובולטים אשר אינם קשורים למבנה המקורי והותקנו לאחר מכן לצרכי תחזוקה ותיקונים.

דעו לכם כי סוכת נצח הינה סוכה אשר מימדיה ניתנים להגדלה והקטנה  – וודאו כי מוטות ההארכה נמצאים כולם ומתחברים בצורה קלה למבנה הסוכה.

כשרות

כאשר אתם רוכשים סוכת נצח חדשה, אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי היא כשרה ע"פ הלכי כשרות הסוכה מבחינת מימדים והדפנות ועד לרמת הסכך.

אך כאשר אתם באים לרכוש  סוכה מיד שנייה, אתם חשופים להחזקת סוכה אשר איננה כשרה מאחר ועברה מספר שינויים עם הזמן.

ישנן שתי דרכים להתמודד עם התופעה.

במידה ואתם קונים את הסוכה מידיים פרטיות שימו לב לכל הפרטים הקטנים ואף התייעצו לפני עם בעלי ידע בנושא או לחילופין,

הדרך המומלצת יותר, היא לרכוש סוכה יד שנייה דרך ספקים מובילים המעניקים אחריות מלאה לגבי תקינות וכשרות הסוכה כאשר ישנם ספקים שאף מחדשים סוכות משומשות כחדשות.

הדרך למציאת סוכה – מחיר, איכות, מראה וגודל

לכל מי שהעניין חשוב לו, השקעה בסוכה היא השקעה משתלמת.

שכן קיומן של המצוות הרבות הקשורות בחג הסוכות שקולות כנגד כל הוצאה שהיא הכרוכה בקניית סוכה – מחיר הקישוטים, השקעה בסכך, הזמן הכרוך בבניית הסוכה והטרחה הכרוכה בהעברת ציוד מהבית לסוכה, רק על מנת להחזיר אותו הביתה בתום ימי החג וכו..

אך למרות זאת עדיין ישנה אפשרות להוזיל את המחיר עבור אלה שהדבר חשוב עבורם.

הקמת סוכה – מחיר סוכה מוכנה מול בניית סוכה באופן עצמאי

ישנן שתי דרכים מרכזיות למלא את המצווה הכרוכה בבניית סוכה. מחיר הסוכה תלוי בכם בלבד ובעד כמה אתם רוצים להיות מקוריים ולהשקיע זמן ויצירתיות בסוכה.

הדרך הראשונה היא בניית סוכה באופן עצמאי, תוך השקעת זמן ומחשבה באיסוף חומרי הבניין לסוכה, עיצוב, גזירה או ניסור שלהם למידות המתאימות, מציאה ואיסוף של חומרים שישמשו לבניית הקירות והדפנות, קישוט הסוכה באופן עצמאי, מציאת סכך מתאים וכיוצא באלה הוצאות וזמן, המעמידים בספק רב את הכדאיות של בניית סוכה בכל פעם מחדש.

הדבר שקול כנגד המצאת הגלגל בכל פעם מחדש.

הדרך השנייה והיותר כדאית עבור רבים לבניית סוכה, היא תשלום מחיר כספי עבור סוכה לנצח מוכנה.

הדבר דומה לאוהלים המשפחתיים הגדולים שההורים והסבים שלנו רכשו בעבר ורוכשים גם היום למטרת שהייה בטבע.

ההבדל היחיד בין האוהל לסוכה היא, שהסוכה חייבת לעמוד באמות מידה הלכתיות, ומן הנמנע שיהיה לה גג סגור.

חברות המוכרות סוכות נצח אשר בנויות מראש דורשות עבור סוכה מחיר צנוע יחסית, אם לוקחים בחשבון את העובדה שהסוכה האמורה תשרוד אצל הרוכשים תקופת זמן מספקת על מנת להצדיק את המחיר ששולם.

ואכן, רוב הרוכשים מרוצים מהרכישה שלהם, גם אם שילמו עבור סוכה מחיר גבוה יחסית. הסיבה פשוטה – מעבר לחיסכון בחומרים ושכסף המושקע בהם,

ישנו חיסכון אדיר בזמן המוקדש לבנייה ותשומת הלב העודפת המוקדשת לפרטים הרבים הקשורים בהקמת סוכה בדרך כלל, והקמת סוכה ואיכותית בפרט.

סוכות גדולות – לחגוג את חג הסוכות בגדול

ע"פ מצוות החג, יש לשבת בסוכה שבעת ימים, לשמוח בה, לארח בה קרובי משפחה, חברים ואביונים ולנהוג בה כאילו הייתה ביתכם, למען הצניעות ולזכר בני ישראל שיצאו ממצרים.

בעבר לא יכולנו לבנות סוכות גדולות ומפוארות וזאת מאחר ונאלצנו "להסתדר עם מה שיש בנמצא", חומרי גלם של קורות עצים כבדות וחלקי מתכת אשר ספק אם היו מביאים ליצירת סוכה כשרה, אם בכלל.

כיום ניתן בעלות מינימאלית לרכוש סוכת נצח עשויה מקורות מתכת קלות משקל, להרכיבה בקלות (ולא לאורך כל הלילה בצאת יום הכיפורים) ולבנות אותה בכל גודל רצוי. 

סוכה גדולה או קטנה?

מצווה היא הישיבה בסוכה אך מצווה זו מועצמת וזוכה לערך רב ככל שהסוכה מפוארת וגדולה יותר. 

סוכות  גדולות מרמזות על סבר פנים יפות, קבלת אורחים ודאגה לאביונים ולכן אם כבר לחגוג את חג הסוכות ולקיים את מצוות החג – אז לעשות זאת בגדול, בפאר, בהדר ובנחת.

כמובן, שגם על סוכות גדולות לעמוד בהלכי כשרות הסוכה אך יש לציין כי ככל שהסוכה גדולה יותר, כך קשה יותר לבנות אותה כשרה למהדרין – לשם כך יש להימנע מבניית סוכה שהיא לא סוכת נצח.

סוכת נצח – פתרון מושלם לסוכות בכל הגדלים

סוכת נצח הינה סוכה אשר מגיעה מראש כשרה ע"פ כל אמות המידה.

בעוד קיים קו גבול תחתון למימדי הסוכה הכשרה, הרי שמעבר לגודל המינימום ניתן לבנות סוכות בכל גודל שהוא.

סוכת נצח הינה סוכה אשר ניתנת להרחבה במקרה הצורך בצורה פשוטה למדי – כל שצריך לעשות הוא לקחת את מוטות ההרחבה ולהתקינם במקומות המיועדים ללא כל בעיה ולכל גודל שהוא. 

סוכות גדולות שהן סוכות נצח שומרות על כשרותם גם מבחינת הסכך וגם מבחינת הדפנות, בעזרת חגורות אבטחה המונעות את "תזוזת הדפנות בפני רוח מצויה".

סוכות גדולות משדרות חמימות, משפחתיות ו- "בית פתוח" להכנסת אורחים בסבר פנים יפות. בעזרת סוכת נצח שעלותה אינה גבוהה תהיו סמוכים ובטוחים כי אתם יכולים לארח השנה בחג הסוכות כיד המלך גם את המחמירים בדיני כשרות הסוכה. בסוף החג, הסוכה קלת המשקל וקטנת הנפח מתקפלת למצב נוח לאחסון, עד לשנה הבאה.

רוצים לבנות סוכה גדולה?

חג הסוכות הוא חג מלא במצוות ומעשים טובים, אירוח אביונים ונזקקים, בני משפחה וכל זאת לקול צחוקם של הילדים אשר עבורם הסוכה היא אטרקציה בפני עצמה.

מעת לעת עולה הצורך לבנות סוכה גדולה מעבר למה שהיינו רגילים עד כה.

ככל שהסוכה גדולה יותר, כך יותר קשה לבנות אותה גם מבחינה הנדסית וגם מהבחינה שלא רק תעמוד יציבה אלא אף תשמור על כשרותה.

רוצים להקל על עצמכם את המלאכה ולבנות סוכה גדולה? רכשו סוכת נצח מודולארית אשר ניתנת להרחבה.

 לכולנו יש זיכרון ילדות מאוד "חי" מהדרך בה אבינו נהג להקים את הסוכה "בקלי קלות".

תשאלו כיום את אביכם והוא יגיד לכם שזאת לא הייתה משימה קלה כלל וכלל. על אחת כמה וכמה קשה היא המשימה לבנות סוכה גדולה, וזאת בשל שלל בעיות:

• צורך בעמודים תומכים.
• מספר סדינים רב – לשימוש חד פעמי.
• קושי ביציבות הסוכה אל מול הרוח.
• קושי רב בשמירה על כשרות הסוכה מבחינת דפנות וסכך.

סוכה גדולה

 היום כבר לא צריך להסתבך – בעלות מינימאלית ניתן לרכוש סוכות נצח מודולאריות, הניתנות להרחבה למספר גדלים, החל מהגודל המינימאלי הקובע את כשרות הסוכה ועד לסוכה גדולה במיוחד.

סוכת נצח כוללת שלדה חזקה במיוחד על מנת לשרת אתכם שנים רבות אך יחד עם זאת, עשויה מאלומיניום או מתכת קלת משקל אחרת על מנת שתוכלו להרכיב ולאחסן אותה ביתר קלות. 

סוכה גדולה להרכבה עצמית אף כוללת את כל בדים מעוצבים ומעוטרים אשר עוטפים את הדפנות כך שאתם לא צריכים שוב לתור אחר בדים בגודל ובחוזק המתאימים.

לצורך העניין, הקפידו לרכוש סוכת נצח הכוללת רצועות אבטחה מסביב לבדים על מנת לשמר את כשרות הסוכה (שיעמדו בפני רוח מצויה).

 זוכרים את התקופה בה הייתם מתרוצצים אחר סכך כשר לסוכה החל מתום יום הכיפורים?

 סוכה גדולה דורשת סכך גדול עוד יותר! יחד עם סוכת הנצח ניתן לרכוש גם סכך נצח במידות המתאימות לגודל הסוכה שברצונכם לבנות בחג הסוכות הבא עלינו לטובה. חג שמח!

קישוטים לסוכה – מעשה ידיכם להתפאר

מסורת הכנת ותליית קישוטים לסוכה היא ארוכת יומין, שהרי כבר קראו להם חז"לינו "נויי סוכה" (מלשון נוי כמובן).

כמו כל פריט אופנתי, גם הקישוטים לסוכה הם מוצרים התלויים בתרבות ובחברה בה נבנית הסוכה. יחד עם זה, התגבשו לאורך הדורות קישוטים אופייניים הקשורים בסמלי החג ובמבנה הסוכה הייחודי.

ציורים של ארבעת המינים, שרשראות נייר או מוביילים המורכבים מפירות ארצישראליים מיובשים, גופי תאורה צבעוניים וכמובן מגזרות נייר, הם חלק בלתי נפרד מנוף קישוטי הסוכה המקובלים אצלנו כיום.

 קל מאד לגשת לאחת החנויות הייעודיות ולרכוש קישוטים לסוכה טרם פרוץ החג.

אך הסוכות הנאות באמת, הן אלה שבעליהם טורחים לקשט, להדר ולפאר במו ידיהם. הנה שני רעיונות קטנים והנחיות להכנת קישוטים לסוכה במו ידיכם:

שרשראות נייר – נאמנים לרוח הארעיות והשימוש בחומרים טבעיים המאפיינת את החג, גם כאן אין שום צורך לקנות נייר ייעודי והמדובר באפשרות נפלאה למחזור נייר.

בכל בית בו יש ילדים צעירים, ישנם ציורים לרוב, חוצצים משומשים, פליירים שהונחו בתא הדואר שלכם וכמובן עיתונים מאתמול.

כל אלה, כמו גם כל גיליון נייר אחר יוכלו בקלות להפוך לשרשראות צבעוניות שיפארו ויקשטו את סוכתכם.

שרשראות לקישוט הסוכה

כל שעליכם לעשות לצורך הכנת שרשראות בתור קישוטים לסוכה, הוא לגזור מהניירות רצועות ארוכות, ליצור מאחת מהן טבעת ולהדק אותה באמצעות שדכן או דבק כלשהו.

לאחר מכן תשחילו דרכה את הרצועה הבאה, הדקו אותה וכך הלאה והלאה עד קבלת שרשרת צבעונית ממוחזרת נפלאה.

מוביילים מחומרים טבעיים – שוב הדגש כאן הוא על קישוטים לסוכה העשויים חומרים טבעיים, מתכלים ויפהפיים בפני עצמם.

הקדישו כמה שעות בשבועות שלפני החג לאיסוף חומרים טבעיים שיוכלו לשמש אתכם להכנת הקישוטים: אצטרובלי ברוש ואורן, רימונים וחרובים מיובשים, ענפים שונים מהם ייתלו החוטים ועוד פירות ועלי עצים יבשים כמיטב יכולת האיסוף שלכם.

כדי ליצור את המובייל יש צורך בענף בעל שדרה מרכזית חזקה וענפים מתפצלים.

הכינו לענף מתלה וקישרו אליו על גבי חוט שפגט או חוט ניילון, או אפילו שרוכים או צמר ממוחזרים, את הפריטים הטבעיים שאספתם בגבהים שונים.

בכך תשיגו קישוטים לסוכה יפיפים שיפארו את סוכתכם וישמחו לבב צעירים ומבוגרים כאחד.

אחד הפנים הנפלאים של חגי ישראל הם היותם גשר בין-דורי המאפשר שהות משפחתית משותפת ולימוד של מסורות הדת והחג לבן ובת מפי אביהם ואמם.

אחת השאלות הנפוצות של ילדים רכים לפני חג הסוכות היא כמובן "מהם ארבעת המינים"?

את התשובה חשוב מאד להתאים לגילם של הילדים, לא רק כדי שיוכלו להפנים את ההסברים ולהשתמש בהם בעתיד, אלא כדי שלא לפגוע בסקרנותם הטבעית עם עודף או חוסר נתונים שיתפרשו אצלם כשעמום או הכבדה.

מהם ארבעת המינים? – "והגדת לבנך" זה לא רק לפסח…

מהם ארבעת המינים?

4 המינים הם חלקים שונים (פרי אחד ושלושה ענפים) הנאספים מצמחים אשר הוגדרו בתורה בספר ויקרא: "לקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".

הפסוק הזה נותח ע"י אינספור רבנים, ולבסוף נוצר קונצנזוס לגבי מיהם אותם 4 המינים שדובר עליהם. המינים הם: אתרוג ("פרי עץ הדר"), לולב ("כפות תמרים"), הדס ("ענף עץ עבות") וערבה ("ערבי נחל").

מדוע נבחרו מינים אלו ולא אחרים?

ישנן השערות רבות ושונות, כאשר אחת מהמפורסמות שבהן טוענת כי כל אחד מ- 4 המינים מסמל סוג של אישיות מבחינת היהדות:

על האתרוג נאמר שהוא בעל טעם ובעל ריח, והוא משול ליהודי שלומד תורה ועושה דברים טובים.

הלולב משול לאדם אשר לומד תורה, אך ממעט במעשים טובים.

צמח ההדס מסמל את האדם שלא לומד תורה, אך מקיים מעשים טובים.

ואחרונה חביבה היא הערבה, אשר מסמלת את היעדרותם של לימוד תורה ומעשים טובים.

לקראת חג הסוכות, נפתחים שווקים המיועדים במיוחד למכירה של אתרוגים, לולבים, הדסים וערבות. אלה הם שווקי 4 המינים.

בשוק שכזה יכולים אנשים למצוא את הפרטים המהודרים ביותר ולרכשם לקראת החג.

בעוד שהערבה נפוצה בארצנו ואינה מגודלת במיוחד למכירה, המצב שונה כשמגיעים ל-3 המינים האחרים.

האתרוג הוא עץ שלא קל לגדלו מלכתחילה, ונוסף על עובדה זו, לא כל אתרוג ראוי לשימוש על פי המסורת.

האתרוג צריך לעמוד בתנאים מסוימים לפני שיוכרז ככשר, ורק אחוז קטן מהאתרוגים יוכרז כמהודר.

מחירו של אתרוג מהודר במיוחד יכול להגיע לאלפי שקלים!

בשוק 4 המינים אפשר למצוא אתרוגים באיכויות שונות. הלולב מגודל במקומות ספורים בהם האקלים מתאים לגידולי דקל התמר, ואחוז גדול מהלולבים הנמכרים בארץ מיובאים ממצרים.

ההדס הוא צמח נפוץ באופן יחסי בחורש הארץ-ישראלי, אך מכיוון שישנה הקפדה על כשרותו (הדס כשר הוא הדס שלו 3 עלים בכל דרגה),

ההדס מגודל כגידול חקלאי לכל דבר ובשנים שבהן מזג האוויר לא היטיב עם המגדלים עלול להיווצר מחסור, ולכן מחירו של ענף הדס עלול להשתנות משנה לשנה.

ילדי הגן הרכים, אלה שטרם רכשו מיומנויות כתיבה וקריאה, הם קהל נפלא ומסור לתשובות ומידע שבעל-פה אודות ארבעת המינים, אותו הם טורחים לשנן ולהדגים את יכולתם "לשלוף אותו" ברגע הנכון.

כדי להתאים את התשובה לשאלה "מהם ארבעת המינים" ליכולת ההבנה של גילאי 3 עד 5, רצוי להתמקד במידע הבסיסי ביותר אך לשלב בו פרטים קלים לזיכרון.

לולב

כפות עץ תמרים לפני שנפתחו. הלולב הוא חלק מענפיו של עץ התמר האופייני לארץ-ישראל, אותו עץ מוכר לנו בעל הפירות המתוקים המצויים בכל בית בישראל.

ערבה 

היא ערבי הנחל, עץ מקומי הגדל ליד נחלי מים מתוקים, כאלה שאנחנו יוצאים לטייל בהם בימות הקיץ

הדס

הוא ענף עץ עבות ובו עלים צפופים לרוב. לשיח ההדס יש ריח נהדר שניתן להריחו יחדיו

אתרוג

האתרוג הוא מלך פירות ההדר. בארץ יש פרדסים רבים של פירות הדר והאתרוג הוא הפרי המיוחד והגדול ביותר.

לא אוכלים אותו בדרך כלל אבל יש בו טעם ויש בו ריח והוא צהוב, יפה וגדול יותר מידידו הלימון והוא היהלום שבכתר ארבעת המינים.

בדוגמה זו של תשובה לשאלת "מהם ארבעת המינים" של ילדיכם, יש כדי להדגים כיצד ניתן להעביר מידע לגבי מסורת ארבעת המינים בגובה העיניים של ילדים, באופן שיעניין אותם ויאפשר להם לזכור את הידע המועבר בקלות.

שימו לב לחשיבות תוספת המידע הנלווה – ריח, צבע וטעם, סוגי הצמחים ומקום גדילתם – כל אלה הם לא רק חלק בלתי נפרד ממנהג ארבעת המינים, הם גם סימני דרך באמצעותם נבנה הזיכרון המצטבר של ילדי הגיל הרך.

אתרוג – מסורת ודינים

אתרוג הינו ללא ספק אחד הסמלים הבולטים ביותר של חג הסוכות בכלל וארבעת המינים בפרט.

אותו פרי הדר ריחני הופך טרם חג הסוכות להיות מקור עניין רב בקרב כל בני ישראל המעוניינים לקיים אחר מצוות החג ולשמר את המסורת היהודית בת אלפי השנים. כולנו נוהגים לבחור אתרוג ביראת כבוד מיוחדת במינה.

על מנת להבין מדוע, ישנה חשיבות לדעת את ההיסטוריה של פרי הדר זה והסמליות העמוקה שהוא מסמל לכל יהודי בישראל ובעולם.

היסטוריה וסמליות

ע"פ המצווה, יש ליטול יחד עם ארבעת המינים "פרי עץ הדר" כאשר כל הטעמים והסימנים שנמצאו מצביעים על פרי הדר מסויים שהוא האתרוג, פרי אשר מזכיר מאוד במראהו את הלימון, בעל קליפה מחוספסת וריחנית וריח אופייני שאותו לא ניתן לפספס.

אתרוג הינו פרי אשר לו מיוחסות השפעות בריאותיות מיטיבות לבריאות השיניים, בעיות פוריות, ללידה קלה וכנגד נשיכות ועקיצות מבעלי חיים ארסיים. לאתרוג תפקיד מרכזי וחשוב בין שאר ארבעת המינים והוא מוחזק בזמן הברכה ביד שמאל, כחלק מהתפקיד שניתן לו לסמל את הלב, הממוקם בצד שמאל של הגוף.

מעבר לכך, האתרוג משול במסורת היהודית ליהודים אשר מוגדרים כ- "נאה דורש ונאה מקיים", כלומר, עסוקים הן בלימוד תורה והן במעשים טובים. ישנם פרשנים הטוענים כי אתרוג כשר ונאה מסמל את המלך דוד ועוצמתו.

 דיני האתרוג

האתרוג במסורת היהודית זוכה לתשומת לב מיוחדת – מי שבכוונתו לקיים אחר מצוות ארבעת המינים חייב לרכוש אתרוג העומד בדינים שנקבעו לו :

• נפח מינימאלי בגודל ביצה
• גזע טהור – שאינו מורכב עם מין של פרי הדר אחר.
• צורה שאיננה כדורית אלא כצורת האגס.
• צהוב כלימון – ניתן לקנות אתרוג ירוק (בוסר) בתנאי שיהפוך לצהוב עד לזמן נטילת ארבעת המינים.
• קיבל היתר אכילה כדין.
• מושלם ושאינו פגום.

ככל שרוכשים אתרוג גדול ומושלם יותר כך זוכים לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בצורה מהודרת יותר ומכאן חשיבותו של האתרוג במצוות חג הסוכות כולו.

לולב – לנענע אותו כפי המצווה

אמנם אין בו טעם ואין בו ריח, אך אין כמו לולב לסמל את העומק המחשבתי, הרעיוני והטקסי המוטמעים במנהגיה השונים של מסורת ישראל. לולב כחלק מקבוצת ארבעת המינים, הפך סמל מרכזי של חג הסוכות והוא מרכיב עיקרי במנהגי החג ובראשם מנהג הנענוע, כשהוא אגוד עם הערבה וההדס, מנוענע הלולב קדימה ואחורה, מעלה ומטה בסדר קבוע המבוצע באופן שונה בקהילות יהודיות דתיות אשכנזיות, ספרדיות או חסידיות.

דמותו התמירה, המהודקת והצנומה של לולב כשר עשויה לדמות אותו בשעת הנענוע לאדם מתפלל באדיקות וצניעות.

בשבתו על שולחן ארבעת המינים בסוכה וגם כשהוא מהודק לשלושת חבריו באגד בעת התפילה, מיתמר הלולב מעל רעיו ומתבלט בצניעותו, שעל אף כי רבה היא, נאמר בנוסח התפילה "ציוונו על נטילת לולב" ולא "ציוונו על נטילת ארבעת המינים", משום שהוא הנחשב ביותר ושאר שלושת המינים טפלים לעומתו.

כזהו הלולב – מתבלט מעל כולם אך עושה זאת בענווה ויראה ראויות.

מי ייתן ונהיה גם אנו ענווים, צנועים ויראים כמותו של לולב.

אך בכך לא מסתכמים פלאותיו של לולב, שהוא ענף צעיר שיגדל להיות שדרתה של כף התמר.

לולב צעיר עתיד להיפתח ולהפוך כף גדולה ומפוארת, כזו שאם תצמח עד שיא תפארתה, תוכל לשמש כחלק מהסכך של סוכתנו.

עצי התמר הם עצים של הענקה כפולה – הענקת צל וסכך מהשמש הקופחת לאדם יגע והענקת טעם ומתיקות לפיו ובטנו של אדם רעב.

מתנות התמר המופלאות הופכות אותו לעץ שהוא סמל ולחלק בלתי נפרד מהעושר שמצא ומוצא עם ישראל בארץ המובטחת.

בשל כל אלה, בבואנו לבחור את הלולב המושלם לפאר את סוכת החג שלנו השנה, נקדיש לו ולדמותו תשומת לב מיוחדת.

נבדוק שהוא עומד בכללי הכשרות המחמירים ונודה לו על שהוא נמצא שם בשבילנו ועל השימוש שאנו עומדים לעשות בו לתפארת החג ולתפילה.

נשתמש בו בענווה וביראה המאפיינות את דמותו ונתפלל עמו תפילה אמיתית ועמוקה.

פרוש עלינו סוכת שלום ושים לולב כסמל בראשה ולנגד עינינו תמיד.

הדס – העיניים של ארבעת המינים

הדס הוא שיח ריחני בעל עלים צפופים המסמל על פי המסורת היהודית את ענף עץ האבות שהוא חלק מארבעת המינים בחג הסוכות.

על פי התקן ההלכתי, על מנת שיזכה לתואר "אבות" חייב ההדס כי בכל רמת עלים שלו, הנקראת "קן" יהיו שלושה עלים לפחות.

הדס שעל ענפו או גבעולו צומחים שני עלים בצמוד ועלה אחד נוסף מעליהם או מתחתיהם, הוא למעשה הדס פסול המכונה "שוטה".

יתר על כן, אותה דוגמא של שלושה עלים צפופים חייבת לחזור על עצמה במרבית אורכו של הדס כשר, שעל פי ההלכה חייב להיות לפחות שלושה טפחים.

ישנו עוד סעיף העלול לפסול את ההדס מכשרותו – היה והוא מניב פירות רבים מדיי הבולטים מבין העלים ומובחנים באמצעות צבעם השונה.

הלכות מחמירות אלה של קווי המתאר של ענף הדס כשר, גורמות לכך כי גידולו של ההדס המשולש, זה שיוכל להשתייך לאגד ארבעת המינים לחג, דורש מומחיות חקלאית מקצועית מיוחדת.

בארץ אין מגדלים רבים של עצי הדס.

הגידול מתרכז בעיקר באזורה הצפוני של המדינה ובפרט ברמת הגולן שאנשיה מתמחים בגידול הדסים.

אבל הקשר של ההדס לארץ ישראל לא מתמצה רק בגידולו בתחומיה, אלא גם בייצוגו המסורתי את אנשיה. ההדס שהוא חסר טעם אך בעל ריח מסמל במסורת אנשים שאין להם תורה אך יש להם מעשים טובים.

מעבר לכך הוא הומשל בספר הזוהר לשלושת האבות אברהם, יצחק ויעקב, המשמשים כאושפיזין סמליים בכל סוכה יהודית בחג.

ואף היה מי שקבע כי אותו הדס מסמל את עיניהם של בני האדם ובא לכפר על הסתכלויות אסורות שחטאנו בהם מהלך השנה.

יפי תארו וריחו הערב של הצמח, כמו גם הקשר הבלתי ינותק שלו למסורת היהודית ולטקסי חג הסוכות,

הפכו את המילה הדס לשם פופולארי אותו בוחרים הורים רבים בישראל לבנותיהם בדורות האחרונים –

השם המסמל זיקה לשפה העברית כמו גם למסורת ישראל ולחג הסוכות בפרט כמובן.

לבחירה בשם ייתכן ותורמת גם העובדה כי בתרבות היוונית העתיקה, היווה הדס סמל לשלום ואהבה במובנים הרחבים שלהם.

ערבה – כעץ שתול על פלגי מים

לעתים מתמיה הוא כי דווקא אותה ערבה, חלק בלתי נפרד מארבעת המינים של חג הסוכות,

קופחה וזכתה לסמל את בני ישראל שאין בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.

והרי ערבה היא הצמח היחיד מבין הארבעה שגדל עד היום בארץ ישראל באופן טבעי ושענפיו המשמשים לטקסי חג הסוכות נקטפים בטבע החופשי ולא במטעים,

פרדסים או שטחים חקלאים ייחודיים כמו במקרה של הלולבים, האתרוגים וההדסים.

ערבת הנחלים היא עץ הגדל על גדות נחלי מים מתוקים.

לצורך קיום מצוות ארבעת המינים אין צורך בקטיף ענפים מעץ ערבה הגדל דווקא על גדת נחל, אך זהו ללא ספק חלק בלתי נפרד מהמאפיינים של העץ.

בארץ גדלים למעשה חמישה זנים של ערבות, שהידוע בהם נקרא בשם "ערבה בוכייה", על שם ענפיו ועליו הנוטים כלפי מטה כמעין סוג של נהי ובכי.

ההלכה לגבי אופייה וקווי המתאר של ערבה כשרה כוללת ארבעה סעיפים מנחים:

רצוי כי הגבעול שלה יהיה בצבע הנע בין אדום לחום;

גודלה חייב להיות לפחות שלושה טפחים;

אין להשתמש בערבה שראשה נקטם;

עליה חייבים להיות מאורכים ולא עגולים, ובכך ימנע בלבול עם ענפי עץ הצפצפה, שאף הוא נוטה לגדול בקרבת פלגי מים בארץ ישראל.

במשנה נזכרת במסכת סוכה מצוות ערבה במקדש,

לפיה נהוג היה לעלות ברגל לבית המקדש בירושלים מצוידים בענפי ערבות שנקטפו במיוחד לצורך כך במוצא הסמוכה לבירה,

ולהקיף את המזבח מספר פעמים במהלכן משוננות ההושענות.

לאחר היחרבותו של בית המקדש השני הפכה מצוות ערבה לבטלה והחל מנהג חדש במסגרתו קיימו אותה באופן סמלי ביום השביעי לחג הסוכות בלבד, לזכר אותו חורבן של קודש העם היהודי.

העיסוק בערבה לא הסתכם בכך,

אלא רבים וגדולים הזכירו אותה בדבריהם ומשליהם במהלך הדורות,

כך למשל מדרש תנחומא פרשת אמור הממשיל את כל אחד מארבעת המינים לאברי גוף האדם ולכפרותיו של האדם על חטאיו,

והקובע כי ערבה דומה לשפתיים ומשכך היא מסמלת את הכפרה על לשון הרע בא חוטא אדם מעת לעת.

מנהגי סוכות – "פטיש מסמר ניקח מהר"

מנהגי סוכות הם רבים וענפים, וכמובן זכו לחידושים במהלך הדורות, על אף היותם מבוססים על מסורות עתיקות יומין.

מובן שאין לפתוח עיון או התעמקות בהם מבלי להזכיר תחילה את המנהג הידוע והמרכזי של החג – בניית הסוכה. 

מיד לאחר צאת יום הכיפורים מצווים בני ישראל להתחיל ולהתקין לעצמם את הסוכה בה ישהו מהלך ימי החג הממשמש ובא.

מכל מנהגי סוכות זהו המנהג המוכר ביותר, כמובן.

על-פי התורה, הרעיון שמאחורי מצוות ישיבה בסוכה הוא אזכור לדורות כי עת הוציא ה' את בני ישראל ממצרים, הוא שיכן אותם בסוכות ארעיות.

לזכר אותה תקופה הירואית של יציאת מצרים, אנו נוהגים עד היום לבנות סוכות מדיי שנה.

שני מנהגי סוכות אחרים, הקשורים כמובן גם הם במנהג הראשי של ישיבה בסוכה, הם אירוח האושפיזין וליקוט ארבעת המינים והשימוש באלה בתפילה.

האושפיזין המוזמנים לסוכה, איש איש בתורו,

הם אבות העם היהודי אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד שמגיעים ברוחם להתארח בסוכה כל אחד באחד מערבי החג וחול המועד.

היות ואושפיזין אלה מכבדים אותנו אך ורק בנוכחותם הרוחנית,

ישנו מנהג בקרב עדות ישראל שונות להזמנת אושפיזין של מטה בדמותם של עניים שאינם יכולים להרשות לעצמם ישיבה וסעודה בסוכות משל עצמם.

ארבעת המינים – הלולב, ההדס, הערבה והאתרוג – הם חלק מאותם מנהגי סוכות הקשורים להיותו חג חקלאי של איסוף התבואה.

לכל אחד מארבעת המינים תכונות מאפיינות ייחודיות לו, שיחדיו חוברות לכדי סימול מלא של הווייתו של עם ישראל:

הלולב שיש לו טעם אך אין לו ריח כמו יהודים אנשי מצוות שאינם עוסקים במעשים טובים,

ההדס בעל הריח ללא הטעם המסמל את היהודים העושים מעשים טובים אך אינם אנשי תורה,

הערבה חסרת הטעם והריח כפי אותו חלק בעם ישראל שלא זכה לממש תורה או מעשים טובים וכמובן האתרוג, בעל טעם ובעל ריח כמו היהודים הצדיקים בעלי התורה והמעשים הטובים.

חלק נוסף של מנהגי סוכות, מתרכז באחד משני החגים בראשיתו וסופו של החג.

כך מנהג חביטת הערבות בחג השני – הושענה רבה, שבו נגמר דין העולם ומוענקת לכל חתימה טובה.

אושפיזין – לארח את אבות אבותינו

משמעות המילה "אושפיזין" בארמית היא, בפשטות, "אורחים".

על-פי המסורת היהודית מוזמנות נשמותיהם של שבעה אושפיזין מקרב גדולי העם בראשיתו להתארח בסוכה המשפחתית, כל ערב אורח אחר.

שבעת האבות, כולם דמויות תנ"כיות ממיטב מסורת תולדות ישראל

– אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד, זוכים לברכה ייחודית איש איש עם היכנסו ומתכבדים בסעודה שהותקנה לכבודם.

מקור המנהג בספר הזהר, ועל-פי תורת הקבלה אותם אושפיזין מגיעים במהלך ימי חג הסוכות, אחד אחד על פי תור מוסדר מראש,

לפקוד את סוכתו של אדם חסיד וצדיק.

כיוון שאין אפשרות לחזות בגשמיותם של שבעת האבות,

מציעה המסורת העכשווית יותר תחליף ראוי:

החלפת נוכחותם הממשית של האבות המהוללים בהזמנתם לסוכת החג של עניים מרודים הידועים כאנשים הגונים ואנשי תורה ומצוות,

שאינם יכולים להרשות לעצמם סעודה הגונה בסוכה משלהם.

הזמן עני לסוכה

בכל יום מוזמן עני ורש אחר להתכבד ולהתאשפז-להתארח בסוכה ובכך מהווה סמל להמצאות רוחו של האב הקדום שהוא אושפיזין היום.

מעניין לדעת כי על אף שהאר"י הקדוש, שהברכה בה הוא מזמין את האורחים מילותיה הן" אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין", "

קבע סדר אושפיזין קבוע על-פי חשיבותם בדת היהודית,

השתמר בקרב העדה האשכנזית המנהג להזמין ולברך את האושפיזין בהגיעם לסוכה דווקא בסדר כרונולוגי, לפי תולדותיהם ולא לפי סדר חשיבות היררכי.

בכך יש כדי להשלים את היופי שבמנהג אירוח אותם אנשים טובים שלא שפר עליהם גורלם בסוכה,

באופן שגם הוא שובר ומנפץ סדרים חברתיים הירארכיים ולו באופן מסוים ולרגע קט.

לכל אחד מאותם אושפיזין מיוחסת מידה ייחודית של טוהר וצדיקות המאפיינת אותו ומועלה על נס במהלך התארחותו בסוכה,

כאשר מתבצעת בה למידה משותפת הקשורה באותו ערך או אותה מידה הקשורה בשמו.

אברהם הוא איש של חסד, יצחק של גבורה, יעקב של תפארת, משה איש של נצח, אהרון איש הוד, יוסף איש יסוד ואחרון המגיעים,

דוד, הוא מייצג המלכות.

בכך מגיעה לשיאה ההתעמקות לא רק בזיכרון האישים שנבחרו להפוך אושפיזין של נצח,

אלא גם בתכונות הייחודיות שהורישו מעצם דמותם ופועלם לעם ישראל בדורותיו הבאים.

ארבעת המינים – המצווה, סמלים ומשמעויות

אחד מסימני החג הבולטים והחשובים ביותר של חג הסוכות הוא מצוות ארבעת המינים – לולב, אתרוג, הדס וערבה.

בעוד התורה מצווה עלינו ליטול אותם רק ביום הראשון, נהוג לברך עליהם במשך כל שבעת ימי החג.

מעבר לחובה והמצווה,

נאמרו מספר משמעויות מעניינות ומרתקות במהלך השנים על ארבעת המינים אשר נהפכו לסמל חג הסוכות בפני עצמם מעבר לישיבה בסוכה, ההושענות והברכות.

המצווה

כפי שנאמר – 

" ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".

 התורה מצווה לשמוח בפני ה' ולחגוג את חג הסוכות במשך שבעה ימים וליטול את ארבעת המינים ביום הראשון.

עם השנים נהגו חכמים לנטלם במשך כל שבעת הימים במהלך היום מלבד ליום שבת.

ומהי הנטילה? נטילת ארבעת המינים כוללת את לקיחת האתרוג ביד שמאל, שלושה ענפי הדס, שתי ערבות ולולב ביד ימין קשורים יחדיו, מצמידים ומברכים :

 "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וציונו על נטילת לולב".

סמלים ומשמעויות

ניתן למצוא בארבעת המינים משמעויות רבות ומרתקות אשר קשורות לגוף האדם ובני ישראל :

משמעות לאברי הגוף :

 ניתן למצוא דמיון רב בין ארבעת המינים לאברי גוף שונים :

• אתרוג הדומה ללב שהוא משכן השכל, לעבוד את ה' בחוכמה, אהבה ומסירות.
• לולב הדומה לעמוד השדרה, ישר וזקוף, ליישר את הגוף לקראת בואו של הבורא.
• ערבה – המזכירה שפתיים, השמת רסן לפה מפני לשון הרע.
• הדס – "שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת ליבו.

משמעות לבני ישראל :

• אתרוג אשר הינו בעל טעם וריח כסמל ללומדים תורה ומיישמים את עקרונותיה.
• לולב בעל טעם התמר כסמל ללומדים תורה בלבד ללא עיסוק במעשים טובים.
• הדס בעל הריח האופייני והנעים כסמל לעוסקים במעשים טובים אך שאינם עוסקים בתורה ומידותיה.
• ערבה אשר אינה בעלת טעם ואינה בעלת ריח כסמל לאנשים אשר עיסוקם אינו כולל מעשים טובים וגם לא לימוד תורה.

על מנת לקיים את מצוות ארבעת המינים ניתן לרכשם באופן עצמי או בשותפות ולחילופין, לקחת בהשאלה.

אתרוג מהודר – מלך מלכי פרי ההדר

כראוי לראש ולראשון מבין ארבעת המינים המפארים את סוכתנו ומסייעים בידינו בתפילות חג הסוכות – זה שיש בו גם טעם וגם ריח ומסמל את ישראל שיש בו גם מעשים טובים וגם מצווה

מוצבת דמותו של האתרוג ברום רשימת תכונותיהם החשובות של ארבעת המינים.

 אתרוג מהודר, קובעת המסורת,

הוא אתרוג בעל צורה סימטרית ככל האפשר, כזה שקו ישר לחלוטין מחבר בין העוקץ שלו בחלקו התחתון והפיטם הידוע שלו בחלקו העליון.

 על אתרוג מהודר להיות בעל גבשושיות כמיטב תפארתו של פרי ההדר הנדיר הזה, אך מאידך אל לו להיות מצולק ולו בצלקות קטנות שנוצרו מתוך חיכוך הפרי בעלי העץ על ענפיו גדל.

כיאה לפרי בעל מפרט טכני מדויק,

קיימת גם התייחסות לצבעו של אתרוג מהודר והביקוש הגדול ביותר הוא לאתרוגים ירקרקים-צהבהבים בגוון קורן בריאות ויופי.

כל מי שבילה באחד משווקי ארבעת המינים המוקמים בארץ לפני חג הסוכות, מכיר בוודאי את הביקוש והחיפוש המקובלים אחר "האתרוג המושלם".

ההקפדה במציאת אתרוג מהודר

ההקפדה במציאת אתרוג מהודר שיהווה את תפארת הסוכה,

היא תוצר של חתירה לשלמות הן בפן הביצועי של דקדקנות והתעמקות בהלכות החומריות מגדולה ועד קטנה

, והן בפן האמוני שמציאתו של אתרוג שכזה מדגימה עד כמה הוא חזק וברור בחייו של בעל המזל שזכה למצוא עבור סוכתו אתרוג יפהפה.

המסורת הידועה היא כי האתרוגים התימנים הינם המהודרים ביותר שכן,

בגלל גודלם וסוגם, כמעט ואין חשש להרכבה בזני הדר שונים כגון לימון או קנה חושחש ובכך כשרותם מהודרת ביותר.

אך גם אם נשאיר את המסורת היהודית הנפלאה רק רגע אחד בצד,

נוכל לראות כי האתרוג הוא אכן פרי הדר ייחודי ונפלא וכי החיפוש אחר אתרוג מהודר הוא אפשרי אך ורק מפני שהמדובר ביצירה טבעית נדירה ואדירה.

מקורו של עץ האתרוג ירוק-העד הוא בדרום מזרח אסיה.

זהו עץ קטן בגודלו יחסית להדרים אחרים שלענפיו הצעירים גוון אדמדם במקצת.

פירות האתרוג הם בעלי צורה אליפטית וקליפתם, כפי שמוגדר בהגדרות דמותו של אתרוג מהודר, היא עבה, גבשושית וריחנית במיוחד.

בקצהו של האתרוג מתבלט הפיטם הידוע ומבדליו מפירות ההדר האחרים.

כמו בקרב עצי הדר אחרים, פורח עץ האתרוג באביב וממלא את האוויר בניחוח עדין אך מלא דומיננטיות במתיקותו הגורמת רצון לשאוף אותו מלוא ריאות לקרבנו.