תחום הטיפול בעזרת בעלי חיים מפותח בעולם ומתפתח בישראל. המטפלים בעזרת בעלי חיים פועלים עם המטופלים באופנים שונים ויוצרים דינמיקת אדם-חיה על פי הצורך הטיפולי. הדינמיקה יכולה להיות מרחוק – צפייה בחייה ובהתנהגותה של החיה, או מקרוב – פעילות עם החיה כגון טיול, ליטוף והאכלה.
אוכלוסיות היעד המתאימות לטיפול בעזרת בעלי חיים מגוונות הן מבחינת גיל והן מבחינת מצב בריאותי. בין הבעיות הנפוצות והנחקרות המגיבות לטיפול בעזרת בעלי חיים ניתן למנות מחלות לב, דיכאון, מתח וחרדה, קשיי ריכוז, קשיי שינה, עצירות, עייפות כללית, כאב ועוד.
מאמר זה עוסק בהשפעות הבריאותיות של החיות על בני אדם, לרבות הוכחות מדעיות לתגובות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות, סביבתיות וחברתיות.

חברת אדם-חיה

חברת אדם-חיה הוא סוג של מגע חברתי התורם לבריאות. מחקרים העוסקים בקשר בין בני אדם לחיות נותנים תוקף מדעי לאמרה הידועה: 'הכלב ידידו הטוב של האדם'.

המושג 'קשר חברת אדם-חיה' (human-companion animal bond) מתאר את ההדדיות בין האדם לחיה. כבר בתקופת היוונים הקדמונים נהגו להחזיק כלבים במקדשי המרפא, והנהיגו רכיבה על גבי סוס במצבי דיכאון. (Ormerod et al, 2005) היוונים האמינו כי כלבים יכולים למלא תפקיד בהגנה מפני המוות והחזיקו כלבים ששימשו כמטפלים במקדשי המרפא שלהם, באמצעות הקניית חלומות מבריאים למטופלים וליקוקים שנחשבו בעלי יכולת ריפוי.
(Smith, 2004)

השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות חיוביות מקושרות לחברת חיות כגון הפחתת לחץ דם, קצב לב ודחק, לרבות שיפור בבריאות רגשית ובתקשורת חברתית. (Jorgenson, 1997)

כפי שניתן לראות בהמשך המאמר, מחקרים שונים בחנו את הקשר הבריאותי בין חיות לבני אדם והראו השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. מחקרים אלו נערכו על קבוצות גיל שונות החל בתינוקות וכלה בקשישים שקיבלו טיפול יזום בעזרת חיות או שהיו בעליהם של חיות מחמד.

חברת אדם-חיה והשפעות בריאותיות ניתן לסווג לשניים: יחסי בעלות-חברות עם חיה כגון כלב או חתול, הנפוצים מאוד, או טיפול בעזרת חיות.

טיפול בעזרת חיות

טיפול בעזרת חיות (animal-assisted therapy) היא שיטת ריפוי הכוללת משולש טיפולי: מטופל, מטפל-חיה ומאמן. מטרת השיטה להשיג השפעה טיפולית מוגדרת.

להלן מקבץ תגובות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות, סביבתיות וחברתיות שהושפעו מנוכחות חיות בקרב חולים וצוות רפואי (Halm, 2008):
כושר הישרדות גבוה יותר:

• 58% מבין 84% חולי לב (גברים ונשים) ששרדו את השנה הראשונה לאחר שחרורם מבית החולים, היו בעלי חיית מחמד אחת לפחות.
• אוטם שריר הלב: שיעורי התמותה של בעלי כלבים שנה לאחר אוטם שריר הלב היו נמוכים משמעותית בהשוואה לאלו ללא כלב.
• אי ספיקת לב מתקדמת: חולי לב שקיבלו מבקרים עם חיות, הראו הפחתה משמעותית בערכי לחץ הדם וברמות הנוירוהורמונים במהלך הביקור ואחריו. בנוסף נצפתה לאחר הביקור גם הפחתה ברמת החרדה.
• שינויים פיזיולוגיים המעידים על רגיעה: ירידה בטמפרטורת גוף, האטת קצב הנשימה והפחתת כאב.
• בקרב ילדים מאושפזים: תחושת שמחה ורגיעה רבה יותר, נשימה מתואמת בין הילד לבין הכלב שהוצמד לו, הגברת המוטיבציה להבראה.
• השפעות סביבתיות וחברתיות: שיפור האווירה בבית החולים ובמחלקת האשפוז, מקור לחברה בשעות לילה מאוחרות, קשר ומגע עם העולם החיצוני.
• השפעה על הצוות הרפואי (אחיות): סביבת עבודה שמחה ומעניינת יותר, ללא השפעה שלילית על מרחב ודינמיקת העבודה.

קשרי אדם-חיה

(Walsh, 2009)

יותר מ–63% מבתי האב בארה"ב מחזיקים לפחות חיית מחמד אחת. כלבים הם חיית המחמד השכיחה ביותר, ואחריהם בסדר יורד חתולים, סוסים וציפורים. נוסף על חברתן של חיות מחמד, נהנים גם ילדים וגם מבוגרים מחברתם של בעלי חיים נוספים כגון דגים, גרבילים, חמוסים, צבים, ארנבות וחיות משק.

אנתרופולוגים ביולוגיים מצאו כי לכלבים יש יכולת מופלאה לקרוא סימנים והתנהגות בני אדם, לרבות מחוות ידיים ומבטים עדינים, הרבה יותר טוב מפרימאטים (primates), הקרובים אלינו יותר מבחינה גנטית. עובדה זו מסבירה את הלגיטימציה הרבה של היעזרות בכלבים לצרכים טיפוליים ולנחייה.

לחברת חיות מחמד בקרב מבוגרים השפעות שונות הכוללות:

• שיפור איכות החיים ומתן ערך, משמעות והערכה לחיים.
• פחות בעיות בריאות ופחות ביקורים אצל הרופא.
• חברות, נוחות וביטחון.
• רגיעה, שיפור תנועתיות ורווחה.
• התקנת אקווריום דגים גדול בחדר האוכל מגבירה רגיעה, התערות חברתית ואכילה בריאה יותר.

תקצירי מחקרים ומאמרים על ההשפעות הבריאותיות של חברת אדם-חיה וטיפול בעזרת חיה

במחקר שנערך ביפן נמצא כי ביקור בגן חיות הפחית את רמות לחץ הדם בקרב משתתפי המחקר. בנוסף חל שיפור בדירוג איכות החיים של המשתתפים לאחר הביקורים בגן החיות. חשוב לציין כי משתתפי המחקר צעדו מעל ל–6000 צעדים בכל ביקור בגן החיות.
(Sakagami & Ohta, 2010)

57 ילדים גילאי 3–17 במצב מחלה אקוטית, נחלקו לשתי קבוצות במסגרת טיפול פדיאטרי: 18 ילדים בקבוצת המחקר שקיבלה טיפול בעזרת חיה, לעומת 39 ילדים בקבוצת ביקורת, ללא טיפול. בקבוצת המחקר נראתה הפחתה משמעותית בדירוג הכאב בהשוואה לקבוצת הביקורת. (Braun et al, 2009)

במחקר בהשתתפות 59 מטופלים מאושפזים בבית חולים נמצא כי טיפול בעזרת חיות מחמד הפחית אצלם באופן משמעותי את תחושת הכאב, את קצב הנשימה ואת מצב הרוח השלילי (כגון מתח וחרדה), בהשוואה למצבם ההתחלתי. בנוסף חלה אצלם עלייה משמעותית ברמות האנרגיה. (Coaklev & Mahonev, 2009)

במחקר בהשתתפות חולי סרטן המקבלים כימותרפיה נמצא כי בקבוצת המחקר, שקיימה פעילות בעזרת חיות (כלבים), חלה הפחתה בדיכאון והגברה בריווי החמצן בעורקים, לעומת קבוצת הביקורת (ללא כלבים), בה חלה הפחתה בריווי החמצן בעורקים ולא נראה שינוי בדיכאון. (Orlandi et al, 2007)

במאמר שפורסם בכתב העת האמריקאי לקרדיולוגיה נמצא כי שנה לאחר אירוע חריף של אוטם שריר הלב, תמותת גברים בעלי כלבים הייתה נמוכה יותר באופן משמעותי בהשוואה לאלו ללא כלבים: מתוך 87 בעלי כלבים, מת אחד (1.15% תמותה), בהשוואה ל–282 ללא כלבים, מתוכם מתו 19 (6.73% תמותה). (Friedmann & Thomas, 1995)

במחקר בהשתתפות 5741 גברים ונשים, מתוכם 784 בעלי חיות מחמד ו-4957 ללא חיות מחמד, נמצא כי בקרב בעלי חיות המחמד ערכי לחץ הדם הסיסטולי וערכי הטריגליצרידים היה נמוכים יותר באופן משמעותי. בשתי הקבוצות, הפרופיל הסוציואקונומי היה דומה ואינדקס מאסת הגוף והרגלי העישון היו דומים. לעומת זאת, בעלי חיות המחמד דיווחו על פעילות גופנית רבה יותר ואכילת יותר בשר ומזונות 'קח-ולך' (take-away). (Anderson et al, 1992)

במחקר פרוספקטיבי שנמשך 10 חודשים נמצא, כי רכישת חיית מחמד יכולה להשפיע לטובה על בריאות האדם. מחקר זה בדק 3 קבוצות: 47 משתתפים שרכשו כלב חדש, 24 משתתפים שרכשו חתול חדש ו-26 משתתפים ללא חיית מחמד, ששימשו קבוצת ביקורת. במהלך החודש הראשון למחקר, שתי הקבוצות שרכשו חיית מחמד בהשוואה לקבוצת הביקורת, דיווחו על הפחתה משמעותית בבעיות בריאותיות קלות מתוך שאלון שכלל רשימת מעקב בת 20 בעיות בריאותיות קלות כגון: כאבי ראש, קדחת השחת, קשיי שינה, עצירות, כאב גב, התקררות ושפעת, עייפות כללית, קשיי ריכוז ועוד. שתי הקבוצות בעלי חיות המחמד דיווחו על שיפור זה גם כעבור 6 חודשי מחקר, ורק בקבוצת בעלי הכלבים דיווחו על שיפור זה כעבור 10 חודשים. יש לציין כי בעלי הכלבים עשו פעילות גופנית רבה יותר הודות לצעידתם עם הכלבים, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. (Serpell, 1991)

אזהרות והגבלות בחברת אדם-חיה

חשוב לציין כי חיות מהוות מקור לזיהומים שונים העלולים לעבור לבני אדם, בפרט במצבים של חולשה חיסונית. המושג zoonoses מתאר מחלות שעלולות לעבור מחיות לבני אדם.

בנוסף לכך, לא תמיד נוכחות חיה בהכרח מומלצת, כדוגמה במחלת אסתמה ומחלות אלרגיות נוספות. נוכחות חיה כגון חתול בבית עלולה להוות אחד הגורמים לתגובה האלרגית.

נשיכות ושריטות הן שכיחות ביותר ועלולות לגרום לזיהום מקומי. זיהומים עלולים להיות מועברים דרך העור, הריר, דרכי העיכול והנשימה, במגע ישיר עם חיית המחמד או במגע בצואה. בסיכון גבוה יותר לזיהומים נמצאים ילדים קטנים, נשים הרות וחולים עם כשל חיסוני.
(Geffray, 1999)

מחלות זיהומיות ניתן למנוע באופן חלקי על ידי הימנעות ממגע עם חיות מחמד חולות ועל ידי שטיפת הידיים לאחר מגע עם חיות מחמד ועם הפרשותיהן. (Plaut et al. 1996)

מרבית חיות המחמד אינן מהוות סיכון בקרב ילדים בעלי סיכון חיסוני (כגון חולים אונקולוגיים). לעומת זאת, יש להימנע מזוחלים עקב סיכון גבוה לסלמונלוזיס.
(Hemsworth & Pizer, 2006)

קשרי אדם חיה וטיפול בעזרת חיות לסיכום

מחקרים על חברת אדם-חיה או טיפול בעזרת חיות מראים השפעות בריאותיות במצבי חולי שונים כגון מחלות לב וכלי דם, דיכאון מתח וחרדה, הפחתת כאב, הפרעות שינה וריכוז, עצירות, התקררות, שפעת וקדחת השחת, לרבות הגברת תחושת השמחה, הגברת אנרגיה והגברת המוטיבציה להבראה.

לעתים, ובפרט בילדים, אני נוהג לשלב המלצות לחברת אדם-חיה בהנחיות הטיפוליות שלי בקליניקה הנטורופתית. ההמלצה יכולה להיות החזקה של חיית מחמד כמו כלב וחתול, או לחילופין, במקרים בהם כלב וחתול מהווים אתגר יישומי – ההמלצה היא לגדל חיית ליטוף כגון ארנב או גרביל.

במקרים שונים ובפרט בילדים עם בעיות שונות כגון הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, אפשר ואף רצוי שהנטורופת יפנה את המטופל למטפל מוסמך בעזרת בעלי חיים, הן בשילוב הטיפול הנטורופתי והן כטיפול בלעדי בהתאם לנסיבות.

ליטוף החיה, האכלתה, לרבות צפייה בחיה במהלך האכילה, משרים רוגע, סיפוק והנאה, שיכולים לסייע בקידום תהליכי הבראה במצבים שונים.

במצבים בהם גם החזקת חיית ליטוף מהווה אתגר, אני נוהג להמליץ על בילוי בפינת חי עירונית, בגן חיות ובספארי, המשפיעים גם הם בקידום בריאות, בפרט (אך לא רק) בילדים.

חשוב לציין כי בישראל ישנן חוות חיות ייעודיות לטיפול בעזרת בעלי-חיים, בהדרכת מטפלים מוסמכים. במסגרתן מצויות חיות שונות לצרכים טיפוליים שונים בקשת רחבה של בעיות בריאותיות, מנטליות ופיזיות.

חיות מסוימות עלולות לגרום לתגובה אלרגית, יש לקחת זאת בחשבון במצבי אלרגיה. כמו כן, במצבי חולשה חיסונית וסכנה לזיהום, יש לתת את הדעת כי חיות הן מקור לזיהומים שונים העלולים לעבור לבני אדם, ויש לנקוט במידת הזהירות הנדרשת.

חברת אדם-חיה מגבירה את המוטיבציה להבראה, וממצא זה נקשר לאחד מעקרונות הבסיס הנטורופתיים: עידוד 'כוח הריפוי הטבעי' (vis medicatrix naturae) והופך את הטיפול בעזרת חיות או חברת אדם-חיה לטיפול טבעי-חוסך תרופות, הראוי לשילוב בגישה הנטורופתית באמצעות שיתופי פעולה בין נטורופתים לבין מטפלים בעזרת בעלי חיים.


ד"ר יוסי שבח, PhD, RNa נטורופתיה, תזונה פונקציונלית וצמחי מרפא

פורסם לראשונה ב'קול הנטורופתיה', כתב העת המקצועי של האגודה הישראלית לנטורופתיה ולתזונה טבעית