מהן פטריות בציפורניים ברגליים

פטריות בציפורניים ברגליים, זיהום פטרייתי בציפורניים הוא שכיח וגורם לציפורן להיות עבה במיוחד ולעתים גם מעוותת מה שעלול להיות מלווה בכאבים. לעתים ניתן ליטול תרופות מסוימות שיכולות לסייע לזיהום ולשים לו סוף, אולם יש צורך להמשיך בטיפול התרופתי במשך כמה שבועות. לפי מחקרים נמצא שבאנגליה, בין שלושה לשמונה אנשים מתוך מאה עשויים להידבק בזיהום פטרייתי בציפורניים בשלב כלשהו במהלך חייהם. הבהונות בדרך כלל יהיו אלו שחשופות לסיכון גבוה יותר להידבקות בפטרייה מאשר שאר אצבעות הרגליים.

מי עשוי להידבק בזיהום פטרייתי וכיצד?

פטריות בציפורניים ברגליים הן יותר שכיחות בגילאים מבוגרים של מעל 55 שנה, ואם מדובר בשכבות גיל צעירות יותר, הרי מי שחשוף לרמת סיכון גבוהה יחסית הם ילדים אשר חולקים מתקני רחצה משותפים כמו ספורטאים או שחיינים. זיהום פטרייתי יכול להיגרם בין השאר על ידי זיהום פטרייתי בעור שהתפשט לציפורני הרגליים. כך למשל כף רגל של ספורטאי למשל היא הזיהום הפטרייתי בעור, של הבוהן הנגועה. הזיהום עלול להתפשט ליתר האצבעות שבכף הרגל אם לא מתבצע טיפול מיידי ומתאים לזיהום.

זיהום עקב שטיפת ידיים מרובה

פטריות בציפורניים ברגליים יכול להתעורר לאחר זיהום פטרייתי שהתפרץ והתפתח כבר בבוהן. הזיהום עשוי להתפשט לשאר האצבעות במיוחד אם האדם שלוקה בזיהום מגרד ללא הרף את הבוהן הנגועה. מעבר לכך, זיהום פטרייתי עלול להופיע במידה ושוטפים את הידיים יתר על המידה בתדירות גבוהה, או שהם נמצאות במים זמן ממושך. כך למשל, טבחים או עובדי ניקיון שכל הזמן עסוקים בשטיפת ידיים, יכולים לגרום נזק לעור המגן על הציפורן. דבר זה יכול לפנות את הדרך לפטרייה לחדור אל העור שמתחת לציפורן.

גורמים נוספים להתפרצות
זיהום פטריות בציפורניים ברגליים

כמו כן פטריות בציפורניים ברגליים עשויות להופיע לאחר שציפורן כלשהי נפגעה ובפרט להתפרץ בציפורן הפגועה. כמו כן רמת הסבירות לפתח זיהום פטרייתי באחת מהציפורניים ברגליים, עולה במקרים הבאים, מערכת חיסון חלשה במיוחד, חולי סוכרת, מערכת חילוף חומרים חלשה, חולי איידס או מצב בריאותי לקוי באופן כללי. כמו כן אנשים שמתגוררים באקלים חם ולח חשופים לסיכוי גבוה יותר להידבק בזיהום פטרייתי.

פטרת הציפורן ידועה גם בשם הלועזי: Onychomycosis והינה מחלה זיהומית. פטרת הציפורניים נחשבת למחלה הנפוצה ביותר בקרב מחלות הציפורניים למיניהם, שגורמת למעשה ל50% מהעיוותים בציפורני הרגליים. גם ציפורני כף הרגל וגם ציפורני כף היד חשופות לסיכונים להידבק בפטרת ציפורניים, שבדרך כלל מגיעות לצד תופעות לוואי בלתי אסתטיות כמו התפוררות קצוות הציפורן, עיבוי ציפורניים ועיוות בצורת הציפורן. כיום נמצא שבין שישה לשמונה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מפטרת הציפורניים.

מי חשוף לרמת סיכון גבוהה
להידבק בפטרת ציפורניים

במרבית המקרים, פטרת הציפורן תופיע בקרב קהל המין הגברי ובשכבות גיל מבוגרות יחסית של האוכלוסייה הגברית. להלן מספר גורמים ונסיבות מסוימות שיכולים להגביר ולהגדיל את סיכויי ההידבקות בפטריות: זרימת דם מופחתת, גדילה איטית של ציפורניים, היסטוריה משפחתית של זיהום פטרייתי, גנטיקה, זיעת יתר, סביבת עבודה לחה או רטובה, נעילת נעליים סגורות וגרביים המונעות אוורור של כף הרגל, הליכה ברגליים יחפות במקומות ציבוריים כמו למשל בריכות שחייה, חדרי כושר, וחדרי רחצה משותפים, פציעות קודמות או זיהום בעור הציפורניים.

כמו כן אנשים בעלי רקע במחלות של איידס וסוכרת חשופים לרמת סיכון גבוהה להידבק בזיהום פטרייתי זה, אנשים אשר נועלים נעליים הדוקות במרבית שעות היממה אשר גורמות לצפיפות יתר בכפות הרגליים עלולים להידבק במחלה הזיהומית. גורמים נוספים יכולים להיות עקב פעילות גופנית שגרמה לטראומה משנית באזור שבו האצבע מתחברת לציפורן.

פטרת הציפורן – גורמים וסימני היכר

זיהומים פטרייתיים בציפורניים נגרמים על ידי אורגניזמים מיקרוסקופים הנקראים פטריות שאינן נדרשות לאור שמש על מנת לשרוד. ברוב המקרים מדובר בקבוצה של פטריות הנקראות קנדידה, אשר אחראיות לזיהומים פטרייתיים בציפורניים. יחד עם זאת גם שמרים ועובש יכולים להוות גורמם ישירים להיווצרות התופעה. פתוגנים שגורמים לזיהומים פטרייתיים בציפורני הגליים בדרך כלל חודרים לעור דרך חתכים זעירים או דרך חללים קטנים שבין הציפורן למצע שעליה היא שוכנת.
פטריות אלו עשויות לגדול ככל שסביבתן מאפשרת להם תנאים חמים ולחים. סימני היכר של ציפורניים נגועות יהיו עיבוי של הציפורן, שבירה והתפוררות של הציפורניים, ציפורניים מרופטות ובעלות צבע כהה של צהוב כתום חום ואף שחור.