ניתוח אף

ניתוח אף הינו ניתוח פלסטי לשינוי מבנה או מראה האף, זאת על ידי קיצור, הצרות, או שינוי מבנה האף.

ראשית נאמר, כי ניתוח אף יבוצע לאחר תום גיל ההתבגרות ולאחר שהאף סיים לגדול (בסביבות גיל 16, אצל חלק מהנערות התפתחות האף תסתיים אף לפני כן), ומבנה הפנים התקבע.

עוד, מומלץ לעבור ניתוח אף לפני גיל ארבעים מפני שמבנה העור מאבד מהאלסטיות שלו לאורך חיינו ולכן תוצאות ניתוחיות טובות יתקבלו ככל שהעור צעיר יותר.

הגילאים הפופולריים והמומלצים לביצוע ניתוח אף יהיו גילאי 17 – 20, אף על פי שניתן לבצע ניתוח אף עד גיל מבוגר.

ישנן סיבות רפואיות שיובילו לניתוח אף פלסטי, למשל בעיות סינוסים, קשיי נשימה, מבנה מעוות של מחיצות האף, ועוד.

במרבית הפעמים, גם אם מהות הניתוח אינה קוסמטית והניתוח ממומן על ידי קופת החולים, ניתן לשלב בשיגרת הניתוח גם ביצוע שינויים קוסמטיים באף.

הסיבות לניתוח אף קוסמטי גרידא הן שונות, כמו גם רמת ההשפעה שלהן על חיי המנותח. חוסר ביטחון עצמי, תחושות נחיתות, או רצון "להתפנק" ולקבל את האף שתמיד חלמתם עליו – כל אלה יכולים להביא אדם לכדי ההחלטה לבצע ניתוח אף.

חשוב מאוד לבחון את ציפיות המנותח מהניתוח ולבחון שהמנותח בריא לא רק בגופו אלא גם בנפשו ושציפיותיו מהניתוח סבירות. ציפיות מוגזמות יביאו לשיברון לב ומומלץ הן למנתחים והן למנותחים פוטנציאליים לדחות את ביצוע ניתוח האף כאשר מזהים שהציפיות מתוצאות הניתוח אינן סבירות.

ההחלטה לבצע ניתוח אף

ניתוח אף נחשב ניתוח קצר יחסית (הניתוח עצמו אורך בין שעה לכשלוש שעות), אחוזי ההצלחה שלו גבוהים והסיכוי לסיבוכים קטן.

אישפוז לאחר ניתוח אף הוא על פי רוב של עד 24 שעות, ולעיתים קרובות מבוצעים ניתוחי אף ללא אישפוז כלל (הדבר תלוי בעיקר במנתחים, ולא במהלך הניתוח).

ניתוחי אף דורשים, כמובן, הרדמה, אולם לרוב מעדיפים המנתחים לבצע את הניתוח תחת הרדמה מקומית – אם כי ישנה בהחלט אפשרות להעדיף הרדמה כללית, בעיקר כאשר קיים חשש שהמנותח לא יעמוד בחוויית הניתוח בהרדמה מקומית ושעלולה להיווצר טראומה אצל המנותח ממהלך הניתוח.

זה המקום להזכיר כי ככלל, הרדמה מקומית הינה הרדמה עם פחות אפשרויות לסיבוכים רפואיים.
לפני ובמהלך הניתוח מוזרקים לגוף המנותח חומרי טשטוש ומשככי כאבים.

במהלך הניתוח המנתח ממש מפסל מחדש את אפו של המנותח, ומבצע שינויים על ידי שיוף, הזזה, תוספות או שבירה, של סחוס או עצמות באזור האף.
לאחר תום המלאכה משיב המנתח את העור למקומו ותופר באמצעות תפרים מסיסים.

בתום ההליך ימקם המנתח על האף מעין גבס, שמטרתו לקבע את האף החדש ולמנוע כאבים ומגע באזור הניתוח, וכן תחבושות או מעין טמפונים, בחלל הפנימי של האף.

הגבס יוסר מן האף לאחר עד שבועיים, והתחבושות יוסרו מהחלל הפנימי של האף לאחר כיומיים.

מהלך ההחלמה יכלול ביקורת אצל הרופא המנתח כל שלושה חודשים במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח, על מנת לעקוב אחרי ההחלמה ולזהות תופעות לוואי או סיבוכים, במקרים שישנם כאלה.