ניתוח אף

ניתוח אף הינו ניתוח פלסטי לשינוי מבנה או מראה האף, זאת על ידי קיצור, הצרות, או שינוי מבנה האף.

ראשית נאמר, כי ניתוח אף יבוצע לאחר תום גיל ההתבגרות ולאחר שהאף סיים לגדול (בסביבות גיל 16, אצל חלק מהנערות התפתחות האף תסתיים אף לפני כן), ומבנה הפנים התקבע.

עוד, מומלץ לעבור ניתוח אף לפני גיל ארבעים מפני שמבנה העור מאבד מהאלסטיות שלו לאורך חיינו ולכן תוצאות ניתוחיות טובות יתקבלו ככל שהעור צעיר יותר.

הגילאים הפופולריים והמומלצים לביצוע ניתוח אף יהיו גילאי 17 – 20, אף על פי שניתן לבצע ניתוח אף עד גיל מבוגר.

ישנן סיבות רפואיות שיובילו לניתוח אף פלסטי, למשל בעיות סינוסים, קשיי נשימה, מבנה מעוות של מחיצות האף, ועוד.

במרבית הפעמים, גם אם מהות הניתוח אינה קוסמטית והניתוח ממומן על ידי קופת החולים, ניתן לשלב בשיגרת הניתוח גם ביצוע שינויים קוסמטיים באף.

הסיבות לניתוח אף קוסמטי גרידא הן שונות, כמו גם רמת ההשפעה שלהן על חיי המנותח. חוסר ביטחון עצמי, תחושות נחיתות, או רצון "להתפנק" ולקבל את האף שתמיד חלמתם עליו – כל אלה יכולים להביא אדם לכדי ההחלטה לבצע ניתוח אף.

חשוב מאוד לבחון את ציפיות המנותח מהניתוח ולבחון שהמנותח בריא לא רק בגופו אלא גם בנפשו ושציפיותיו מהניתוח סבירות. ציפיות מוגזמות יביאו לשיברון לב ומומלץ הן למנתחים והן למנותחים פוטנציאליים לדחות את ביצוע ניתוח האף כאשר מזהים שהציפיות מתוצאות הניתוח אינן סבירות.

ההחלטה לבצע ניתוח אף

ההחלטה לביצוע ניתוחי אף תתקבל לא רק על ידי המנותח, אלא גם על ידי המנתח, שיבחן את מבנה האף הקיים בבדיקה פנימית וחיצונית, ואת ציפיות המנותח מהאף החדש שיתקבל כתוצאה מהניתוח.

לקראת ניתוחי אף, יצולם האף והמנתח יתכנן ביחד עם המנותח את מבנה האף החדש.

בנוסף, תיבדק ההיסטוריה הרפואית של המנותח, רגישות אפשרית לחומרי הרדמה וכדומה, על מנת לאשר שהמנותח אכן כשיר לעבור ניתוח אף ושלאחריו יוכל לקבל את האף שעליו הוא חולם.

יבוצעו גם בדיקות דם מקיפות ובדיקות נשימה. במהלך השיחה המקדימה עם הרופא המנתח חשוב מאוד למסור מידע מלא בנוגע למצב הבריאותי,

כל רגישות ידועה לחומרים או לתרופות, פציעות או חבלות באזור האף שהתרחשו בעבר,

אלרגיות, בעיות נשימה או נזלות אופייניות, תרופות שנלקחות על בסיס קבוע (מומלץ להזכיר גם תוספי מזון), וכל מידע רפואי אחר שיתבקש.

ניתוח אף נחשב ניתוח קצר יחסית (הניתוח עצמו אורך בין שעה לכשלוש שעות), אחוזי ההצלחה שלו גבוהים והסיכוי לסיבוכים קטן.

אישפוז לאחר ניתוח אף הוא על פי רוב של עד 24 שעות, ולעיתים קרובות מבוצעים ניתוחי אף ללא אישפוז כלל (הדבר תלוי בעיקר במנתחים, ולא במהלך הניתוח).

ניתוחי אף דורשים, כמובן, הרדמה, אולם לרוב מעדיפים המנתחים לבצע את הניתוח תחת הרדמה מקומית – אם כי ישנה בהחלט אפשרות להעדיף הרדמה כללית, בעיקר כאשר קיים חשש שהמנותח לא יעמוד בחוויית הניתוח בהרדמה מקומית ושעלולה להיווצר טראומה אצל המנותח ממהלך הניתוח.

זה המקום להזכיר כי ככלל, הרדמה מקומית הינה הרדמה עם פחות אפשרויות לסיבוכים רפואיים.
לפני ובמהלך הניתוח מוזרקים לגוף המנותח חומרי טשטוש ומשככי כאבים.

במהלך הניתוח המנתח ממש מפסל מחדש את אפו של המנותח, ומבצע שינויים על ידי שיוף, הזזה, תוספות או שבירה, של סחוס או עצמות באזור האף.
לאחר תום המלאכה משיב המנתח את העור למקומו ותופר באמצעות תפרים מסיסים.

בתום ההליך ימקם המנתח על האף מעין גבס, שמטרתו לקבע את האף החדש ולמנוע כאבים ומגע באזור הניתוח, וכן תחבושות או מעין טמפונים, בחלל הפנימי של האף.

הגבס יוסר מן האף לאחר עד שבועיים, והתחבושות יוסרו מהחלל הפנימי של האף לאחר כיומיים.

קיימות כיום שתי שיטות מקובלות לביצוע ניתוחי אף – השיטה הפתוחה והשיטה הסגורה.

ניתוחי אף בשיטה הסגורה הינו ניתוח אף שמתבצע כולו דרך חתכים בחלל הפנימי של האף, באופן שכל הצלקות יהיו פנימיות בלבד.

התוצאה של ניתוח אף בשיטה הסגורה הינה לחלוטין ללא צלקות ניראות בצידו החיצוני של האף.

ניתוח אף בשיטה הפתוחה הינו ניתוח אשר כולל גם חיתוכים בצידו החיצוני של האף, על פי רוב יעדיפו המנתחים לבצע חיתוך באיזור שבין הנחיריים, או באיזורים אחרים שבהם יש קפלים אשר יסתירו את הצלקת לאחר ההחלמה.

מדובר בחיתוך שישאיר צלקת קטנה שדוהה עם הזמן.

ניתוחי אף בשיטה הפתוחה הוא פחות שכיח ומועדף על ידי המנתחים רק במידה והניתוח עצמו מורכב יחסית או שהשינוי המבוקש במבנה האף דורש זאת (למשל, כאשר יש צורך לבצע שינויים במבנה קצה האף).

במהלך השבוע הראשון שלאחר הניתוח עשוי המנותח לחוש נפיחות ושינויי צבע תת עוריים או שטפי דם

באיזור האף והעיניים, גירוד, אדמומיות, ייתכנו כאבים באזור הניתוח או כאבי ראש. כמו כן, ייתכנו דימומים מהנחיריים, וקשיי נשימה עקב התחבושות בתוך האף והנפיחות באזור.

התחושות יתחילו לשכוך כארבעה ימים לאחר הניתוח, אז גם הנפיחות שמסביב לאיזור הניתוח תתחיל להיעלם.

מומלץ להיעזר במידת הצורך במשככי כאבים.

על פי רוב משככי כאבים ללא מרשם רופא יספקו אולם במידה והכאבים קשים ניתן יהיה לקבל מאת הרופא המנתח מרשם עבור משככי כאבים חזקים יותר.

לאחר הסרת הסד מהאף מומלץ שלא להיחשף באופן לא מבוקר לשמש ישירה, להמנע מפעילות פיסית מאומצת,

וכן להמנע מקינוח האף או מכל פעילות אחרת שיש בה חשש לנזק באיזור האף.

את התוצאה הסופית, האף המוגמר לאחר שהנפיחות נעלמת לחלוטין, ניתן לראות לאחר מספר חודשים,

כאשר זמן ההחלמה הוא אינדיוידואלי וישנם מנותחים אשר אצלם הנפיחות נעלמת לחלוטין כבר לאחר מספר שבועות.

מהלך ההחלמה יכלול ביקורת אצל הרופא המנתח כל שלושה חודשים במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח, על מנת לעקוב אחרי ההחלמה ולזהות תופעות לוואי או סיבוכים, במקרים שישנם כאלה.

במקרים בודדים חלים סיבוכים בעקבות ניתוחי אף, אשר חשוב לזהות מבעוד מועד ולטפל בהם בהתאם.

בין תופעות הלוואי האפשריות של ניתוח אף נמצא פגיעה בחוש הריח, פגיעה באיכות הנשימה מהאף (כתוצאה מפגיעה במבנה הנחיריים), וכדומה.

תיתכן פגיעה כתוצאה מזיהום במהלך הניתוח.

במקרה כזה יקבל המנותח טיפול אנטיביוטי עד להחלמה מלאה.

במידה וקיימת רגישות לא ידועה לחומרי ההרדמה, ייתכנו סיבוכים כתוצאה מהשימוש בהם,
וכמובן, ייתכנו שינויים במבנה האף שבסופו של דבר לא ישביעו את רצונו של המנותח.

בחלק מהמקרים, ניתן יהיה לטפל בתוצאות הלוואי על ידי ניתוח אף חוזר, כשנה לאחר הניתוח הראשון.